בטור הקודם כתבנו על שתי המערכות שמלוות אותנו בהחלטות כלכליות. הראשונה, האוטומטית שאינה רואה את כל התמונה אלא פועלת לפי הצרכים והרגשות של אותה שעה – כלכלה התנהגותית. השניה, הרציונאלית, החושבת והרואה את התמונה המלאה.

הפעם נתייחס למקומות ששתי המערכות פוגשות אותנו בחיי היומיום.

השבוע פגשתי במשפחה שנמצאת באמצע תהליך שינוי כלכלי, כשבצעד הראשון התברר שיש להם פער של 3900 שח בחודש וכיום הם באמצע להשלים את הפער החודשי. הבעל מספר שבעקבות המודעות שלו לשתי המערכות, הוא שם לב שאתמול היה לו בארנק כמה מאות שח שהיו מיועדים לקניית המזון של אותו שבוע, כשחבר בא אליו עם איזה הצעה מפתה לקניית משהו שבעבר היה מתפתה בלי לשים לב בכלל (מערכת מס’ 1..), כי הרי 100 ש”ח זה כלום ויש אותו במזומן זמין בארנק. אבל כשהוא הפעיל חשיבה (מערכת מס’ 2..) הוא נזכר שחסר לו החודש עוד כמה אלפים וכל 100 שח שהוא מוציא להוצאות שמחוץ לייעדים החודשיים רק ירחיבו את הפער. הוא הצליח באסרטיביות להתחמק מאותו חבר ולא להוציא את הכסף ש’אין לו’.

שאלתי אותו איך הוא הרגיש עם זה, והוא השיב, עשיתי את זה בכל כך שמחה, שזה נתן לי כוח ועוצמה להמשיך ולחשוב איך אני מביא עוד כמה מאות שח להשלים את הפער. הוא כבר נמצא במהלך של ‘להרוויח’ ולא רק בצמצום הפסדים ולכן הוא מייחס חשיבות גם ל100 שח. ונסביר.

אני יודע שרבים אומרים לעצמם, מה זה כבר עוד 100 שח לכאן או לכאן.. אבל למעשה זו חשיבה של עניים.

נזכרתי באחד המשפטים של דניאל כהנמן מעצב הכלכלה ההתנהגותית שכתב בספרו ‘לחשוב לאט לחשוב מהר’ את הנוסח הבא: ‘ישנם טובין שנחוצים לעניים והם אינם יכולים להרשות לעצמם, לכן הם תמיד ב’הפסדים’, סכומי כסף קטנים שהם מקבלים נתפסים על ידם כצמצום הפסדים ולא כרווח.’

דהיינו אנשים שנמצאים בפלוס (עשירים) החשיבה שלהם שכל 100 שח נחשב לרווח, ויש משמעות לכל שקל! ואילו אנשים שנמצאים ממילא במינוס או לא גומרים את החודש (כי מערכת מס’ 1 חזקה אצלם..), הדיבורים שלהם יהיו בנוסח ‘ממילא אני לא גומר את החודש, אז 100 שח לכאן או לכאן זה לא מה שישנה את המאזן’. חשוב לציין שוב שזו מערכת מס’ 1 שאומרת כך, כי בחישוב מהיר מדובר במאות ואלפי שח שנזרקים לפח בגלל חובות וריביות והרבה לחץ וכאב.

אנשים שאלו אותי השבוע האם גם אני מתמודד עם שתי המערכות. בוודאי כולנו נמצאים יומיום !

נזכרתי בסיפור שקרה איתי לפני כמה שנים. מכתב ממשרד הרישוי בישר שבכדי לחדש את הרשיון, עלי לעבור בדיקת עיניים (דרישה זו לאלו שהגיעו לגיל 40 בוטלה לאחר מכן החל מאוגוסט 2017). הגעתי לאחת מהחנויות שבהסדר, שניתן לעשות שם את הבדיקה. עברתי את הבדיקה בהצלחה, אך שאלו אותי האם אני רוצה לעשות בדיקת ראיה מקיפה, אם השתנה לי המספר. השבתי שאכן בתקופה האחרונה אני מרגיש שינוי בראייה, ובשמחה נעבור את הבדיקה ! מה יש לי להפסיד..

עשו לי סיור בחנות כדי שאבחר משקפיים, במידה ואהיה צריך להחליף את המספר. לאחר שבחרתי (שימו לב איך מערכת מס’ 1 נכנסה לתמונה חזק, כבר התחברתי רגשית למשקף החדש..), ערכתי את הבדיקה והתוצאות היו שאכן השתנה לי המספר, אלא שאני צריך משקפי קריאה או מולטיפוקל (שילוב של משקפי ראיה וקריאה). הראו לי כמה אפשרויות החל מ-1300 ש”ח לפשוטות ביותר, 3500 לאיכות טובה יותר, ו7500 לאיכות הכי טובה, כשעלי לבחור מביניהם.

באותה תקופה קיבלתי החזר מס בסך 3500 שח שנכנסו לחשבון ועדיין לא החלטתי מה לעשות איתם. אמרתי לעצמי איזה סייעתא דשמיא שזה הגיע בדיוק בזמן. בוא ונסגור על האיכות הבינונית.

עד כאן פעלה מערכת מס’ 1. אך אמרתי לעצמי, אני כל ערב מרצה ומדבר על כך שצריך להפעיל חשיבה, במיוחד בהוצאות כאלו גדולות, ואיך אני הולך ליפול בדיוק בזה, אולי הבדיקה שלהם לא כל כך מקצועית, והמחיר? אני הרי לא מכיר את התחום מהעבר.. כדאי לברר ולהשוות.

סיום הסיפור היה, שהלכתי לרופא העיניים של הקופה, ובבדיקה מקיפה גילה שהמספר שלי במשקפי הראייה, בסך הכל ירד קצת ואני לא צריך עדיין משקפי קריאה… הוא גם גילה לי שבגיל הזה גם אם הייתי צריך משקפי קריאה, המספר משתנה כל חצי שנה, ולא שווה לעשות מולטיפוקל יקר, אלא להמתין שהמספר יתייצב ובניתיים להשתמש בשתי משקפיים.

הלכתי לבדיקה ברשת נוספת שתכריע ביניהם.. והם איששו את האבחנה של הרופא. כך הרווחתי 3500 שח בלי לעבוד קשה.. רק כתוצאה מהפעלת מערכת מס’ 2.

לסיכום, לפני שאתם מחליטים על הוצאה גדולה, תחשבו פעמיים, תשוו מחירים, תבדקו האם זה מסתדר לכם כלכלית, ומה ה’מחיר’ – מאמץ, שתצטרכו לשלם על כך בהמשך. תראו את התמונה הגדולה. בהצלחה עצומה בהפעלת מערכת מס’ 2 !