בטור הקודם כתבנו על כך שחשוב מאוד להניח לפנינו את המטרות של החופשה הגדולה ובין הזמנים כדי שנוכל לבחור את המקום הטוב בעבורנו ואכן לממש את אותם מטרות וליהנות מכך.
נאיר כאן עוד כמה נקודות בהמשך לאותם דברים.
בסופו של דבר החופשה המרכזית תהיה ימים בודדים יחסית מסך ימי החופש הגדול שלחלקים מאיתנו הוא לא פחות מחודשיים. ברגע שנכין מטרות וערך לחופש נוכל לממש אותן גם בשאר ימי החופש בימים שאנו בבית בסביבתנו הקרובה, באופן שהחוויה לא תהיה פחות מאשר נסיעה למקומות רחוקים.
זה יכול להיות במשחקים בין הילדים (ניתן להתאים לכל הגילאים וגם לנשואים!), או בבניה / שיפוץ של חדר בבית כמו ארון גבס וכד’ שיכול להוות תעסוקה של בניה ויצירה יחד לכמה ימים או ערבי שירה למשפחות מוזיקליות כשאנו מנצלים את אותה הפעלה לערך שרצינו להשיג בבין הזמנים.. אם בגיבוש משפחתי או חיזוק קשר עם ההורים וכדו’.
וכרגיל נחזור על הנקודה העיקרית, ההוצאות של החופש אמורות להגיע בסופו של דבר מהכנסות. אין שום פתרון קסם אחר! אין כסף שמגיע מהאויר. בסופו של דבר כולם משלמים את זה.. או שיש לנו במקרה הטוב כסף בצד לחופשה הקרובה, אם מכסף ששמנו כל חודש בצד להוצאה שתגיע, או מתוספת הכנסה כמו דמי הבראה או הכנסה שאנו מייעדים להוצאות החופש. ובמקרה הכי גרוע נאלץ לקחת הלוואות ולשלם אותם כל חודש בחודשים הקרובים, רק בשמקרה הראשון שאנו יודעים כמה כסף עומד לרשותנו, סביר להניח שההוצאות יהיו בהתאם.
אבל אם נלך על המסלול השני של חופש מהלוואה, אין לנו ערך אמיתי לכסף, כי זה לא כסף שעמלנו וטרחנו בשבילו, ומי שיכתיב לנו את גובה ההוצאות יהיה הסכום שנוכל לקבל, דהיינו ככל שנוכל להשיג הלוואה גדולה יותר, נוכל להוציא יותר. אין קשר בין ההכנסות האמיתיות שלנו ליכולת להוציא. זה מתכון למדרון חלקלק של סחיבת ההוצאה לחודשים ושנים רבות בריבית דריבית וזה עלול להיות על חשבון הבית או הילדים, או שנצטרך להוריד מהם הוצאות מסויימות, כך שהמטרה הבסיסית שלנו לספק לילדים את צרכיהם יכולה לצאת בהפסדה.
אני רוצה להציע משהו שלא בטוח שכולם בשלים ויכולים לעמוד בו, אבל מי שחי עם תקציב, יכול לעשות את זה בשמחה בשפה נכונה מול ילדים בוגרים. (זה אמור גם כלפי מי שצריך לקחת הלוואה כדי לעבור את הימים הללו. שיקבל החלטה כמה הלוואה הוא מוכן לקחת ואיך להחזיר אותה כמובן..וזה יהיה התקציב שיעמוד לרשותו)
וזו ההצעה.. לכנס את הילדים באחד הערבים או מוצאי השבתות (על כוס שוקו, קפה ומאפה מתוך אוירה טובה כמובן) ולשתף אותם בתקציב שלנו עבור החופשה ולבקש מהם לרשום כמה הצעות על דף להיכן היו רוצים לצאת החופש הזה ואילו אטרקציות או חוויות להשיג, כשמראש מודיעים להם שלא נוכל לממש את הכל.
לאחר מכן לחשוב איך לחלק את ימי החופש כך שנוכל לצאת לחלק מהמקומות שהם הציעו בהתאם לתקציב שעומד לרשותנו. מי שחושש שזה יגרום לילדים לחץ כלכלי כיון שהם יתוודעו לכך שדברים עולים כסף, יגלה את ההיפך. תיווכחו לראות איך הילדים משתפים פעולה ומציעים כל מיני רעיונות טובים יותר ממה שתעלו על דעתכם שישיגו את המטרות של החופש לא פחות מהרעיונות שלנו ההורים.
הם גם יילמדו שדברים עולים כסף.. והם גם ילמדו על סידרי עידפויות בהוצאות כשהם יהיו שותפים פעילים בקבלת ההחלטות מה וכמה להוציא על כל דבר. ואל תופתעו אם תגלו שהם יציעו לקנות בחלק מהתקציב נדנדנה או ערסל למרפסת.. משהו בר קיימא שלא ייתנדף מיד בגמר החופשה..
ונסיים בעוד טיפ קטן ששמעתי מכמה שמאמצים אותו בשמחה. לצאת לארוחת בוקר מוקדמת באחד הפארקים בסביבת הבית, בשעות שפארקים ריקים מנפש אדם כשלארוחת הבוקר לוקחים את הילדים לחנות המאפים ולמכולת השכונתית ומציעים להם לבחור איזה מאפה ומעדן או שוקו ואייס קפה וכדו’ שייבחרו בלי לבדוק כמה זה עולה.. זה נותן להם תחושת שחרור מופלאה ותאמינו, זה לא יעלה הרבה כסף..
בימים אלו של יוקר מחיה, צריך לזכור שאם נצליח לממש את הערכים שלנו ואת מטרות החופשה והחלפת הכוח בעלויות מופחתות, נוכל לנשום לרווחה הרבה חודשים לאחר מכן וגם יישארו לנו סכומים פנויים לעוד ערכים שהיינו רוצים להשקיע במשפחה שלנו. חופשה נעימה ומועילה בס”ד.