בימים הקרובים רבים עוסקים בשאלה היכן ננפוש השנה? ישנם רבים שכבר הקדימו וסגרו על המקום בו הם עומדים לנפוש, אם זה בצימר, דירה, בית מלון או יציאה לחו”ל, כל אחד מה שמתאים לו בהתאם לתקציב שלו.
אבל יש עוד שאלה שמרחפת באויר, עד כמה צריך להשתגע ולעבוד קשה ולהביא הכנסות בשביל שיהיה לנו את הכסף לנפוש בשלוה וברוגע? או האם מותר לקחת חובות בשביל הנופש הקרוב? (אחרי הכל לא מצאנו בחז”ל את ההבטחה שהוצאות בין הזמנים של אב חוזרות וגם קופות הצדקה לא נותנות תמיכות עבור נופש..)
למעשה זו שאלה רחבת היקף שנוגעת לעוד הוצאות רבות במסגרת ניהול כלכלת הבית, באיזה רמת חיים צריכים לחיות? והיא נשאלת ברקע אצל רבים מאיתנו.
ננסה בטור זה להביא נוסחה שתוכל להתאים לכל אחד מאיתנו. את הנוסחה הזו כתב החפץ חיים במשנה ברורה הל’ משא ומתן סי’ קנ”ו על דברי השולחן ערוך שכתב בסעיף א’ ומכל מקום לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע. וכ’ המשנ”ב בסעיף ב’ ‘אלא יעשה רק כדי פרנסתו, אך בזה גופא צריך להזהר מפיתוי היצר שמפתהו שכל היום צריך השתדלות על הרווחה זו. והעיקר שיתבונן בעצמו מה הוא הכרח האמיתי שאי אפשר בלעדו ואז יכול להתקיים בידו שיהא מלאכתו עראי ותורתו עיקר.
ומוסיף המשנה ברורה בשער הציון (ג): ‘וכדי שלא ירמה אותו היצר יתבונן אלו הוא היה מתחייב לזון את חבירו ולהלבישו לפי ערכו מה היה אומר אז איזה דבר הוא הכרח’.
לכאורה ההסבר לכך הוא, נתאר לעצמינו שחבר או שכן מגיע אלינו ומספר שהוא אוסף יחד עם רעייתו כסף לנופש לחו”ל, האם היינו מוכנים לעזור לו או שהיינו אומרים לו אפשר לנפוש בארץ! אם התשובה שלנו תהיה אני מבין אותך, אי אפשר לנוח כאן בארץ חיים לעשות את זה בחו”ל ואני אפילו מוכן לעזור לך, כנראה שזו סוג של הכרח אצלך. אבל אם היינו אומרים לו מדוע אתה רוצה להתפנק בחו”ל? גם בארץ אפשר לנפוש.. כנראה שגם מקומנו בארץ.. וכך גם השאלה לגבי צימר או החלפת דירה או רכישת רכב וכדו’. אם אנו מוכנים לעזור לחברנו בזה, סימן שזה אכן הכרח.
כמובן שכל אחד צריך לענות לעצמו את השאלה בלי ‘נגיעות אישיות’ וזה לא קל, אבל מטרת הטור שלנו לא לגעת בנושא השקפתי המסור לגדולי הדור, אלא לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות הכלכליות.
ולכן לפני שאנו בוחרים מקום לנופש, צריך שנרשום לעצמינו מה חשוב לנו בנופש הזה? מה מטרת הנופש? מה הערך שבשבילו אנחנו מוכנים להוציא כסף וישנם שמוכנים להוציא עבור כך הרבה מאוד כסף. אם הרגשתם בנופש שמשהו התפספס, כנראה שלא הגדרתם נכון את הערך שבשבילו יצאנו לנופש.
ניתן כמה דוגמאות וכל אחד ייקח את זה לעצמו במה שמתאים לו.. אצלינו בגוטפלוס אין שחור ולבן, כל אחד בודק את הצרכים שלנו והעיקר שההוצאה תגיע בסופו של דבר מ’הכנסות’ אמתיות.
נקח כמה מטרות עיקריות שלשמם יוצאים לנופש. גיבוש משפחתי, העמקת קשר בין ההורים לילדים, איוורור אחרי תקופת עומס, החלפת אוירה, טיולים, בריכה, ים, עקשן (הוצאת מרץ..), וכדו’.
אם הגדרנו נכון את הערך והמטרה, נוכל לקבל החלטה האם בשביל הגיבוש צריך להרחיק נדוד עד מושב בגולן או בגליל העליון, עם 4-5 שעות טילטולי דרכים לכל צד, או שאפשר להשיג את אותה מטרה גם במקום קרוב יותר במרכז הארץ.
אם המטרה היא יציאה לטיולים ולראות נופים וכדו’, ייתכן שיהיה שוה לוותר על צימר מושקע שממילא לא נספיק כמעט ליהנות ממנו באמת ונרגיש החמצה מדוע הוצאנו כל כך הרבה על מקום שבקושי שהינו בו וכן הלאה.
אם מדובר בילדים קטנים שאין להם הרבה מושגים, הרי בצפת נמצא את עצמינו יוצאים איתם לגינה הציבורית.. גינה שישנה בכל שכונה בארץ ומרגשת אותם באותה מידה. האם לא היה חבל כל המסע המיטלטל באוטובוסים / רכבים כשהם לא מבינים מה רצינו שהבאנו אותם עד לשם..
בסופו של דבר צריך לזכור שלכל הוצאה צריך להיות ערך. גם בקניית ספה, או ארון ספרים או רכב, חשוב להגדיר מראש מה הערך שאותו אנו רוצים להשיג וזה יעזור לנו לקבל החלטות מושכלות יותר שאינן קשורות לפיתויים או למודעות הצבעוניות שלא משרתות את מה שאנחנו צריכים באמת.
לפני שתצאו השנה לנופש תרשמו לעצמכם מה אתם רוצים להשיג מבין הזמנים ותופתעו לראות שכמעט את רוב המטרות ניתן להשיג בלי להוציא כל כך הרבה כסף, כך שיישאר לנו לעוד דברים חשובים באמת שיישארו איתנו לאורך זמן, יותר מהחופשה הקצרה שתחלוף כלא היתה. כשתדעו מה המטרה תוכלו גם להוסיף בקשה בתפילה מהקב”ה שאכן נצליח להשיג את המטרה. תכנון חופשה נעימה.