נפתח במחקר שהתפרסם לפני כמה שנים בו נבחנו למעלה מאלף תיקים אשר נידונו ב-50 ימי דיונים, במהלך שנה אחת, במסגרת ועדה מקצועית העוסקת בשחרור מוקדם של אסירים בישראל. הועדה יכולה לקבל החלטה לשחרר את האסיר בשחרור מוקדם, לדחות את הבקשה, או לדחות את הבקשה לדיון חוזר. כלל הבקשות נידונות ברצף משעות הבוקר ועד לשעות אחר הצהריים. במרבית ימי הדיונים הועדה לוקחת שתי הפסקות אוכל במהלך יום הדיונים.

תוצאות המחקר גילו, כי מתוך אלו שנידונו מיד בבוקר, אחוזי השחרור הגיעו עד ל63 % ואילו אלו שהתמזל מזלם ותורם היה לקראת הצהרים, לפני ההפסקה שבו חברי הועדה היו יוצאים לאכול, אחוזי השחרורים היו לא פחות ולא יותר 0 %.

המחקר מנסה לתת הסבר מדוע אלו שמזלם שפר והגיעו בתחילת הבוקר, נידונו לחנינה בפערים כה גדולים, מאלו שהגיעו לפני הפסקת האוכל. נחזור למחקר בהמשך.

היום נמשיך לעסוק בקווים לדמותן של שתי המערכות, שבאמצעותן אנו מנהלים את ההחלטות הכלכליות שלנו.

מערכת מס’ 1 האוטומטית המונעת מרגשות וממה שאנו רואים כאן ועכשיו. מכנים אותה משזמ”י – ‘מה שרואים זה מה יש’. מערכת זו מהירה וחרוצה ואינה לוקחת בחשבון את התוצאות של מעשינו. אם צריך קונים, בלי לבדוק האם יש כסף בחשבון, או האם ההכנסה מתאימה להוצאה הזו. זה קורה לצערינו גם ברוחניות ובתחומים אחרים בחיינו.

מערכת מס’ 2 לעומתה, השקולה והמחושבת, מצריכה חשיבה ודורשת ריכוז, יש משימות שרק היא יודעת לעשות. כמו לראות את התמונה הגדולה. בהפעלה נכונה היא יכולה לחשוב קדימה ולעודד אותנו לשים כסף בצד לחתונות הילדים ועוד. לעומת זאת, מערכת מס’ 1 אומרת בוא ונראה את הצרכים של כאן ועכשיו ונהנה הרגע. למה לחשוב קדימה?..

למעשה אנו צועדים עם מערכת האוטמט במהלך רוב היום. בדור הטכנולוגיות אנו מוקפים סביבנו במערכות אוטמציה כדי להקל עלינו שלא נצטרך ח”ו להפעיל את החשיבה במהלך היום… הנה כמה דוגמאות: המבוגרים שביננו עוד זוכרים שכשהיינו מדברים בטלפון הנייח או הנייד, היינו צריכים לעקוב אחר הדקות של השיחה, כי כל דקה היתה עולה כסף.. היו גם שעות יקרות יותר וזולות יותר. זה דרש חשיבה ושימת לב כל העת. גם מברק היה נשלח לפי מספר מילים וכן הלאה. היום הכל עובד בצורה של חבילות, כדי שנוכל לזרום ולא נצטרך לחשוב. כך גם במבצעים ברשתות השיווק כפי שנראה בהמשך.

גם ברוחניות, יש פעילות נמרצת כדי ‘שלא נתאמץ יתר על המידה’ וכך יצאו להם גמרות מבוארות בביאורים צמודים כדי שלא נצטרך להפעיל את מערכת מס’ 2. כמובן שהכל לטובה ויש בזה תועלות עצומות, רק שצריך לשים לב שהמערכת הזו ככל שמזניחים אותה, היא עלולה להתנוון.. כל אחד יכול להעיד על עצמו שפעמים קורה וסיימנו את התפילה בלי שימת לב מה אמרנו ומה לא. המערכת האוטומטית פעילה בהרבה מהתחומים בחיינו.

המטרה שלנו, להיות מודעים לנושא ולמצוא פתרונות איך להפעיל את מערכת מס’ 2 בצורה הנכונה כדי שהיא תפעיל לבסוף את מערכת מס’ 1 באוטומט, אבל בכיוון הנכון.. על כך נדבר עוד רבות.

אבל לפני הכל, חשוב שנהיה מודעים שכדי לתחזק נכון את מערכת מס’ 2 החושבת והאחראית חשוב שהראש יעבוד כמו שצריך.. ובשביל כך צריך כמה פעולות. ביניהם לקבל החלטות כשאנו רעננים ולא עייפים, שבעים ולא רעבים, כי כשאנו רעבים ועייפים, מערכת מס’ 2 לא פועלת במיטבה אם בכלל..

נחזור למחקר שבו פתחנו. שחרור אסירים, זו החלטה כבדת משקל שצריכה להיות נידונת באחריות גדולה. הכי קל לומר שאנו לא משחררים.. שב ואל תעשה עדיף… המחקר הראה שככל שהוועדה היתה קרובה להפסקת הצהרים וחברי הוועדה היו רעבים, הסיכוי להשתחרר ירד עד ל-0% ! כי יותר קל היה להשאיר את המצב ללא שינוי..

כולנו מכירים את הכלל שקנית מזון הנעשית בשעה שרעבים עלולה להגדיל את סל הקניה בעשרות אחוזים. היום אנחנו גם מבינים מה עומד מאחורי הפתגם הידוע. כי כשרעבים, מערכת מס’ 2 שצריכה לחשוב, לא מתפקדת כמו שצריך. אין את שיקול הדעת הנכון והעגלה יכולה להתמלא בפריטים רבים שנתחרט עליהם בהמשך.

לכן, אם אתם בדרך לקבל החלטה כלכלית כבדת משקל, כמו רכישת מוצר יקר, או סגירת שידוך עם הצד השני בשעטו”מ, המלצתנו, לא לעשות את זה בשעות הקטנות של הלילה כשהזוג הצעיר נמצא בחוץ ומחכה שנסגור את העניינים בינינו.. מערכת מס’ 2 לא תפעל כראוי ויש לכך השלכות כלכליות כבדות משקל לשנים רבות.

כדאי להתכונן כראוי לפני החלטות כלכליות מהסוג הזה. לדעת מה הגבולות שלנו. לבוא שבעים, לישון קצת לפני.. (כמה שאפשר..), הפעילו בשיקול דעת ובשמחה את מערכת מס’ 2 וקבלו את ההחלטות הנכונות בסייעתא דשמיא!