מעשייה ידועה מספרת על בולען שנפער באמצע יום בהיר במרכזה של העיירה חלם. אנשים נפלו לבולען, נפצעו, משפחות נהרסו, חיים שלמים נגדעו, וחכמי חלם הבינו שאי אפשר יותר להמשיך כך. בקול רעש גדול הוציאו הודעה לתקשורת שועידת ז’ טובי העיר של חלם תתכנס לדון בפתרון לבולען שמאיים על שלוות החיים בעיירה, וכך התכנסו להם כל חכמי חלם לדון בעניין.
ישבו חכמי חלם סביב שולחן עגול במשך שבעה ימים ושבעה לילות ומגוון רחב של פתרונות עלו על השולחן.
חכם אחד הציע להביא פועלים ולבנות שיפוע לתוך הבולען כדי שעוברי האורח יתדרדרו לאט לאט ולא יפלו בבת אחת.
חכם אחר הציע להקים ארגוני הצלה וחסד שיעזרו לכל הנופלים לבולען. לתת להם סלי מזון כל שבוע ובמיוחד לקראת החגים. עוד אחד העלה פתרון מבריק להקים קו חם של עובדים סוציאליים שיעניקו תמיכה רגשית לבני המשפחה של קדושי הבולען.
כך עלו עוד ועוד רעיונות. עד שקם ההוא בפינה, זה שאף אחד לא שם אליו והציע בשקט שיקימו גדר היקפית מסביב לבולען וכך אנשים לא יפלו פנימה.
הבולען הוא המינוס שמציק כל כך. אלו שההוצאות שלהם מעבר להכנסות, הגרעון החודשי שמשפיע כל כך על כל תחומי החיים. מביא אותנו ללחץ כלכלי וחרדה קיומית שגורמים לירידה משמעותית באיכות החיים, בכל המובנים.
אפשר להקים בית חולים מתחת לגשר, להפעיל מערך חירום של גמ”חים, ארגוני צדקה, מחלקות רווחה ותמיכה רגשית ולעשות הכל כדי שמי שמגיע לקטסטרופה כלכלית יקבל מעטפת תמיכה מלאה.
אבל אפשר לבנות גדר! לנהל בחכמה את התקציב המשפחתי, לעשות שינוי כלכלי ברוגע, לעבור משקיעה כלכלית וסחרור תמידי לפריצה וצמיחה, ביטחון ויציבות.
אפשר לסתום את הבור התקציבי בלי דקדוקי עניות, מתוך שינוי תפיסה וניפוץ מיתוסים, להכיר את הכוחות שהקב”ה נתן לנו. לדעת לנהל את עצמינו בזמן (קוראים לזה ניהול זמן..). לקבל את הכלים העוצמתיים ביותר שעובדים בסייעתא דשמיא אצל אלפי משפחות ולעשות את זה בשמחה ובכיף בס”ד!
באחד הקורסים סיפר אחד המשתתפים שחבר עשיר לקח אותו במטוסו הפרטי מעל מנהטן והמחשבה שעלתה לו באותו זמן: מה רבו מעשיך השם, הקב”ה יש לו כל כך הרבה שפע לכל עשירי תבל ורק לאברך הקטן ממודיעין עילית נגמר לו כביכול..?
הקב”ה רוצה שנעשה את ההשתדלות הנכונה ובעיקר שלא נעשה טעויות שלוקחות מאיתנו את השפע.
כשנלמד איך להתנהל נכון ואף ניישם זאת, כמעט ולא יצטרכו את הגמ”חים להוצאות השוטפות. גם לקופות החסד יהיה פחות עבודה, ליועצים הזוגיים יהיה פחות עבודה וגם איכות החיים תעלה ונשמע פחות על אסונות של אנשים שמחתנים ולאחר מכן לוקים בהתקפי לב או מחלות שונות ומשאירים כל כך הרבה ילדים יתומים.
ההשפעה של חיים מאוזנים כלכלית היא על כל חלקי החיים. החיים הרוחניים שלנו משתנים, אנשים חוזרים לכולל או מוסיפים שעות לימוד. הזוגיות משתפרת, יודעים לקבל את ההחלטות הכלכליות ביחד בהתאם לרמת החיים האפשרית. יש את הזמן להשקיע בבית, בילדים ולשמור על הערכים שלנו כמו שצריך.
שאלתי לא מזמן את הרה”צ ר’ אלימלך בידרמן שליט”א מה ניתן לומר בקורסים בנושא של השתדלות ובטחון איזה הגדרה טובה, והגה”צ סיפר את הסיפור הבא: עם קום המדינה והתחלת קבלת השילומים מגרמניה הוצע שגם מוסדות לימוד חרדיים ייקבלו מהם תמיכה מסויימת ונשאלה שאלה לגדולי ישראל האם זו אכן השתדלות שצריך לעשות? ענו שתים מגדולי ישראל במכתב את אותה התשובה (אחד מהם כמדומני מרן החזו”א זצוק”ל): לכל אדם, לכל משפחה וגם למוסדות יש את התקציב שנגזר עליהם מראש השנה עד ראש השנה. אלא שאם הם לא יעשו את ההשתדלות הנכונה, יבואו אליהם בתביעה מדוע לא עשיתם את ההשתדלות הזו והזו שהיה בידכם לעשות? ולכן הפסדתם את אותו תקציב שהקב”ה ייעד לכם.
וכשתשובה לשאלה ענו גדולי ישראל, לא נראה לנו שתהיה עליכם תביעה מדוע לא לקחתם את הכסף מהגרמנים.. (צריך להבין את המצב שהיה בשעתו שנים בודדות לאחר השואה האיומה והנוראה).
סיים הגה”צ שליט”א, לפעמים אדם מקבל טלפון שקשור לעבודה באמצע בית הכנסת או התפילה והוא חושב שהוא מוכרח לענות. גם בזה, לא תהיה עליך תביעה מדוע לא ענית באמצע התפילה?.. ודאי שזה לא חלק מחובת ההשתדלות.
לכן, כשבאים ושואלים, עד כמה להשתגע בהגדלת הכנסות? או עד כמה לעבוד על חשבון הרוחניות שלנו או הבית, צריך לזכור שהקב”ה לא יבוא אלינו בתביעה מדוע לא השתדלתם.. אבל ישנם כלים פשוטים והשתדלויות פשוטות שאם רק נלמד וניישם, נגיע לשלווה כלכלית. כאן לא בטוח שהקב”ה לא יבוא אלינו בתביעה מדוע לא עשיתם את אותם השתדלויות פשוטות שיכלו להביא לכם שלוה ורוגע בכלכלת הבית!
צריך לזכור ששינוי כלכלי אין פירושו להתייגע ולעבוד 24 שעות ביממה או צימצומים עד כדי דקדוקי עניות!
שינוי כלכלי שנעשה על ידי שינוי חשיבה ממקום בריא ביישוב הדעת ובצורה מאוזנת – מביא אותנו לעשות את ההשתדלות הנכונה לקבל את השפע של התקציב שנגזר עלינו מר”ה עד ר”ה לפי היכולות והכוחות שהקב”ה חנן אותנו מתוך שמחה, עונג ושלווה. שינוי שמשפיע על כל חלקי הבית לטובה בסייעתא דשמיא – אחת ולתמיד ושווה כל הון שבעולם.
