בשנים האחרונות נפתח בפנינו עולם ההשקעות. יש כיום יותר מודעות לכך שלא ניתן רק בעזרת הלוואות לחתן את הילדים. כולנו רואים את ההורים שלעיתים כורעים תחת נטל החזרי הלוואות ועולות המחשבות, אולי ניתן בהשקעות פשוטות להפוך 100,000 ש”ח לפי שניים ויותר.

בכתבה זו ניתן הצצה לעולם ההשקעות עם כללי אצבע מה וכיצד ניתן להשקיע וגם סימני אזהרה המלמדים ממה יש להתרחק.

בנוסף, ניתן מבט על הדרך שבה ניתן לשלב את ההלוואות שהן ללא ריבית – ההלוואות הזולות ביותר בתוך מארג תקופת חתונות הילדים יחד עם ההשקעות ואיך יש לזה היתכנות כלכלית.

שמעתי מאחד מרבני ירושלים שיש 6 דרכים לחתן ילדים: לשנורר כספים – הכנסת כלה, לאסוף כספים בחו”ל, לגלגל הלוואות, להכניס הכל במשכנתא, לשלם בהלוואות גדולות ללא ריבית, להשקיע לפני החתונות ולשלם פחות והוסיף אותו רב שלכולם יש סייעתא דשמיא מיוחדת. כי גם בהשקעות צריך סייעתא דשמיא שהכף אכן ירוויח ויגיע בזמן הנכון..

אנחנו מתפללים ומייחלים לזכות לסייעתא דשמיא בלחיות מתוך ההכנסות ולשלם פחות, על ידי התנהלות נכונה והשקעות טובות ולהיות מוכנים מראש, וגם אם נאלץ לקחת הלוואות, שההחזרים יהיו מתוך ההכנסות וללא ריביות מיותרות ולא להיות מאלו שמבזבזים את הניסים והסייעתא דשמיא שלהם על גלגולי הלוואות וכדו’.

מדוע חשוב להשקיע?

יש הרבה סיבות לחשוב קדימה, נביא את המרכזיים שבהן:

חובת ההשתדלות – מחובתנו לעשות השתדלות נכונה ולהגיע עם נדוניה לחתונות הילדים וככל שמקדימים בהשתדלות הזו, הסכומים שנצטרך לשים כל חודש יהיו קטנים יותר.

נציין את דברי בעל השבט הלוי שהבאנו בעבר שנשאל האם יש בזה חסרון בביטחון או אמונה לחשוב קדימה? ותשובתו היא שדווקא מצווה להכין גם לנישואי בניו: “אין בו משום חסרון באמונה, דדבר פשוט דמה שהוא בטבע העולם, כזקנה ונשואי בניו ובהגיעו לזה אינו לפי כוחותיו להכין לפי הנצרך לו אז, כזה מצוה להכין בעוד מועד כדי שלא יצטרך לבריות ואף על פי שאמת לאמיתו שמי שהוא במדרגת בטחון אמיתית בלי שמשטה את עצמו יכול להשליך על ה’ כל יהבו והוא יעמוד לו בעת דחקו ויזמין לו פרנסתו והצטרכותו בדרך נס ופלא.. אבל סתם בני אדם שאינם מגיעים למדרגת בטחון כזאת עליהם להשתדל ולהנהיג בהם דרך ארץ”.

ריבית דריבית – כשאנו שמים כסף בחיסכון במקומות הנכונים, הכסף פועל בשבילנו וגדל בריבית דריבית (כמובן במקומות המותרים הלכתית). לעומת זאת כשאנו משלמים את החתונה או כל דבר אחר בהלוואות עם ריביות, בסופו של דבר עולה לנו יותר והרבה יותר. ואם אין לנו כל חודש יתרה חודשית להחזר ההלוואה, סביר להניח שבריבית דריבית, ההלוואות לא רק שלא ירדו, אלא יעלו ויגדלו כל שנה.

ערך לכסף – כסף שעמלנו עליו וחסכנו אותו, יש לנו יותר ערך כלפיו וסביר להניח שנוציא אותו יותר בתבונה. לעומת זאת, כסף שלקחנו בהלוואה, אפילו אם היא ללא ריבית, הערך יורד. כי כל כסף שהגיע אלינו בקלות, יש לנו כלפיו פחות הערכה ואפשר בקלות להוציא אותו. כל אחד יכול לראות על עצמו שכסף שהגיע בהלוואה ברגע, נעלם הרבה יותר מהר.. כשם שנכנס.. כך ייצא..

ל’אין’, אין גבולות – כשפועלים מתוך ‘יש’, מתוך כסף ששמנו בצד, אנו פועלים מתוך גבולות ויש לנו מושג כמה אנחנו יכולים להתחייב כל חודש. לעומת זאת כשאנו מתחייבים לחתונות מתוך הלוואות וחובות, וממילא אין לנו, ניתן בקלות להתחייב יותר. כמו שאומרים, ממילא אני לוקח הלוואות וגמחים, אז מדוע שלא נתחייב עוד כמה מאות אלפים..

שלווה ורוגע – תארו לעצמכם את הרגע הגדול של חתונת הילדים כשאתם יושבים במוצאי החתונה ויודעים שכל ההוצאות כבר שולמו מכסף שהיה ברשותכם ואתם לא צריכים לעבוד קשה כדי לשלם חובות. רוגע והרגשה נפלאה ביותר!

עבודה על העבר – כל אחד מאיתנו אוהב לעמול על הוצאה עתידית ופחות על הוצאה שכבר יצאה. תבקשו מהרבנית שתוסיף הכנסה של 2000 ש”ח כל חודש כשכל ה’הכנסה קודש לחובות’.. הרגשה לא נעימה בכלל. כל הכסף הולך לבנק או לגמח. הרגשת שיעבוד נוראה לגמחים ולהלוואות. כשאדם עמל על העתיד ועל הוצאה שעדיין לא יצאה, הסיפוק הוא גדול.

להוביל מוביל או נגרר – לשים כסף כל חודש בצד, גם אם צריך לעשות קצת מאמץ בשביל זה, בכל זאת המאמץ מגיע מההחלטה שלנו ונמצא בשליטה שלנו בסייעתא דשמיא כמובן. לעומת זאת, אלו שמשלמים כל חודש החזרי הלוואות מובלים ונשלטים על ידי הבנק והחזרי ההלוואות החודשיים, כשאין להם כמעט שום שליטה על כך.

צעירים יותר קל – יותר קל להתחיל את החיים ברגל ימין ולהתרגל לחסוך מגיל צעיר ולקבוע רמת חיים שונה, מאשר לקבוע רמת חיים גבוהה, בלי להשאיר כלום בסוף החודש ולקוות שבבוא העת נוכל להחזיר הלוואות בסכומים גדולים, כשכבר יהיה קשה מאוד לעשות שינוי הרגלים. בגרפים של הציבור החרדי יש מגמה של אנשים בגילאי ה50 וה60 שמגדילים ועובדים מעבר ליכולות שלהם עבור החזרי הלוואות.

לסיכום, כדאי להתחיל להחזיר את החובות של חתונות של הילדים כבר מהיום שהם נולדו.

אם נעשה את זה נכון, נצטרך לשים בצד סכומים מזעריים, לעומת הסכומים שנצטרך לשלם לאחר מכן בהחזרי הלוואות ובגלגולי חובות.

איך עושים את זה נכון?

מי שמבין קצת בהשקעות יודע שבשביל להשיג תשואה גבוהה, ישנן 2 דרכים, האחת להשקיע כסף בסיכון גבוה, דהיינו שיש סיכון גבוה שהקרן שהשקענו תרד ולא רק שלא הרווחנו אלא גם נפסיד. הדרך השניה היא,  להשקיע לטווח הרחוק (7-10 שנים ומעלה), שם נמצא האפשרות האמיתית להכפיל ולשלש את הכסף לדוגמ’ בנדל”ן ובשוק ההון בדגש על מחקי מדדים, גם כאן חשוב להשקיע במקומות שנתוני העבר משקפים תשואות גבוהות לטווח רחוק ולא משהו חד פעמי. להשקעות כאלו צריך הבנה וסבלנות וגם בזה, לדעת שאנחנו עושים השתדלות מסויימת ואילו התשואה כמובן בידיים של הקדוש ברוך הוא בלבד.

מי שנמצא רגע לפני חתונות הילדים, ומבין שהזמן דחוק, עלול למצוא את עצמו בלחץ הזמן מנסה להכפיל את הכסף המועט שהצליח לחסוך או אפילו הכסף שלווה עבור השקעה מסויימת וכאן צריך להיזהר, כי אמנם בשביל להרוויח תשואה גבוהה, צריך להעיז ולהשקיע, אבל הגבול הדק בין תעוזה לפזיזות דק מאוד, אם ניצמד לכללי ההשקעות המקובלים, בס”ד נדע שעשינו את ההשתדלות הנכונה ואין פתרונות קסם לטווח הקצר בדרך כלל (יוצא מהכלל אלו השקעות שאנו עובדים בהם ועוסקים בהם כמה שעות ביום, כמו עיסקאות נדל”ן של לקנות ולמכור כל הזמן, וכאן צריך גם להחשיב את הזמן כחלק מההשקעה..).

כל מי שמציע לנו תשואה מובטחת לטווחים קצרים, כבר מדליק לנו נורות אדומות ויש לבדוק את ההשקעה באלף עיניים. תמיד אני שואל, מדוע כל החברות הגדולות במשק לא קונות את אותה קרקע שתניב להם את אותה תשואה מובטחת? למה הם עובדים כל כך קשה ומרוויחים בקושי אחוזים בודדים בשנה?

4 סוגי השקעות

וזה הזמן להבין שיש 4 סוגי השקעות:

השקעות פיקטיביות – השקעות שאין מאחוריהן כלום ומדובר בנוכלות לשמה, כשרבים לצערנו מבני הציבור החרדי נקלעים לכך. הערכה גסה מדברת על קרוב למיליארד ש”ח שהתאדו בהשקעות שכאלו בתקופה האחרונה. החל מפרמידות ואפליקציות ועד חברות שמכרו מוצרים או קרקעות שלא עומד מאחוריהן כלום.

ניתן לזהות אותן בקלות כשיש תשואות מובטחות, או כשאין לנו מידע מדויק מהחברות מה קורה עם הכסף שהושקע, וכמובן שזה לא רשום על שמינו. כמו”כ כשהם לא יכולים לנדב מידע מקצועי ואמין אלו השקעות אכן הצליחו להם בשנים האחרונות וכמה תשואה הם הביאו.

השקעות חצי פיקטיביות – השקעה שיש מאחוריה משהו מסויים, וייתכן שאף יש רישום על שם המשקיע, אבל היא נוכלות ברמה מסוימת, בגלל מצג שווא או שווי ההשקעה. זה יכול להיות קרקע להשקעה בשווי 4000 שח ליחי’ ונמכרת ב125,000 שח, במסווה שעוד 10 שנים תהיה שם עיר או שכונה חדשה וכבר עבר מחצית מהזמן ועדיין לא התקדם שם כלום.. או הסתרת מידע קריטי שגורם להשקעה לא להיות אפקטיבית בכלל או לתשואות להיות זניחות או במקרה הכי גרוע להפסיד את רוב ההשקעה ולהישאר עם שקלים בודדים.

כדי לסבר את האוזן, מצג שווא יכול להיות גם הבטחה שהמחירים של הקרקע או של הדירה יעלו בשנתיים הקרובות ולראיה הם מביאים שהרי לפני שלוש שנים המחירים עלו תוך שנה וחצי ב-35%, מה שכל בר דעת מבין שעליית המחירים שהייתה עד לפני כשנה וחצי לא תחזור על עצמה כל שנה..

ניתן לבדוק עם מומחים בתחום, או להגיע למידע עדכני באתרים מסויימים כמה אכן שווה אותה השקעה ואפילו בכמה אותה קרקע נקנתה אך לפני כמה שנים או חודשים.

הגבול בין פיקטיבי לחצי פיקטיבי הוא מאוד דק. קחו למשל השקעות בסטארטאפים שמבטיחים לנו הרים וגבעות כשכל אחד יודע שרק 4 מתוך 100 מצליחים, וכשמגיעה חברה ומפרסמת לכולנו שהיא משקיעה בעיקר בסטארטאפים, צריך לבדוק איתם דבר ראשון מה קרה אכן להשקעות הקודמות שהם עשו והאם הם הביאו תשואה כל שהיא והאם אלו שהשקיעו עד היום קיבלו את כספם בחזרה?

השקעה אמיתית לא מותאמת לקוח– כאן כבר מדובר על השקעה אמיתית עם כל הרישומים וגם השווי האמיתי, רק שהיא לא מתאימה לכל אחד. גם כאן ייתכנו מצגי שווא מצד המשווקים שיציגו תשואות מסוימות לנכס, או מחירים מעל מחיר השוק או שהם לא יורדים לפרטים המתאימים למשקיע הספציפי ולא שואלים אותו את כל השאלות הנכונות בהתאם לצרכיו.

נביא כמה דוגמאות מהם (חלקם שייכות בעסקאות 20/80 או 10/90):

מיסוי – ברכישת דירה שניה יש מס רכישה 8 % שמשולמת מיד, כך שאחוזי הרווח יורדים באופן דרמטי, ויכולים להביא את המשקיע גם להפסד. כמו”כ מס שבח במקרים מסוימים משנים את רווחיות העיסקה. וכבר ידוע שהמשווקים לא תמיד מחשבים את המיסוי כשמציגים לנו תשואות.

עלויות נלוות לעסקה – כמו תיווך ולפעמים תיווך כפול, או הוצאות מימון במידה וההון העצמי שלנו מגיע מהלוואות או מיתרת משכנתא שרצינו להשקיע, חשוב לדעת כמה תעלה לנו המשכנתא, כדי לחשב את התשואה לאחר עלויות המימון.

אפשרות יציאה – ישנם עסקאות שמאוד קשה לצאת מהם, כמו הסעיף שנמצא ברוב עסקאות ה20/80 שלא נותן לרוכש אפשרות למכור את הנכס עד השלמת העיסקה, הן בגלל שאין אפשרות להסבת ערבות, או עד שהקבלן לא סיים עם מכירת אחוזים מסוימים מהדירות (שימו לב לפרט הזה גם כשיש אפשרות להסבת ערבות).

הצמדות ומע”מ – ברכישה מקבלנים יש את סעיף ההצמדה למדד או מדד תשומת הבניה, שאמנם כיום היא לא על כל הסכום, אבל יש לו משמעויות רבות. יש לקחת בחשבון שאם המע”מ אכן יעלה בשנת 2025 ל18%, ברור שהרוכש יצטרך להוסיף את הסכום.

ואם כבר מדברים על ההשקעות בעיסקאות הללו, הכי חשוב לדעת שאם אין היתכנות להשלים את העיסקה, דהיינו לשלם את מלוא הסכום של שווי הדירה כולל אפשרות להחזיק בה כמה שנים עד שנצליח למכור, כדי לא למכור בהפסד, סביר להניח שנפסיד מהעסקה הזו. עוד נשמע הרבה בהמשך על כל אלו שהפסידו ב20/80 בעיקר אלו שקנו בשנה האחרונה במחירים הגבוהים.

השקעות מותאמות אישית לצרכי המשקיע – זה השקעה חכמה שמותאמת הן במיסוי, הן במטרת ההשקעה, שנות ההשקעה, רישום אמיתי על שם המשקיע, אפשרויות יציאה, נתונים מהשקעה כזו מהעבר, מחיר השוק או מתחת למחיר השוק, אקסל מדוייק לאפשרויות התשואה במקרי קיצון ומה הכי גרוע שיכול לקרות, כמה התעסקות ביומיום נדרשת לכך, כמה כסף פנוי יש ללקוח? מהיכן הגיע הכסף וכמה עלויות מימון יש כאן, ועוד עשרות שאלות שכאשר יש מענה עליהן, ההשקעה היא בראש רגוע ושקט.

ההשקעות שבדרך כלל מתאימות לציבור החרדי, הן נדל”ן ושוק ההון בדגש על מחקי מדד. כדאי להבין את התחומים הללו לפני שנכנסים אליהם, אחרת ניתן גם להפסיד ובגדול בהחלטות פזיזות.

איך לבחון השקעה טובה?

זיכרו! השקעה טובה נמדדת ב-9 פרמטרים מרכזיים:

1. המימון להשקעה (הון עצמי / הלוואות)
2. עלות ההשקעה מול מחיר השוק.
3. תשואה המתקבלת עבור ההון העצמי שהושקע.
4. הכנסה חודשית מההשקעה / השקעת ההכנסה – ריבית דריבית
5. מינימום התעסקות – זמן שווה כסף..
6. אפשרויות עליית ערך.
7. מי יקנה מאיתנו את ההשקעה?
8. מיסוי מינימלי.
9. בטחונות.

לא תמיד צריך את כולם, אבל 1,3,5,8,9 הם קריטיים בשביל להכנס להשקעה.

כשאתם באים לבחון השקעה אתם צריכים לשאול את עצמכם כמה שאלות לגבי אותה השקעה.

• האם בדקת את היבטי המיסוי בתחילת ההשקעה וביציאתה? (מס רכישה / מס שבח / מס רווחי הון/מיסוי לאזרחי חוץ)
• מהם הבטחונות שאתה אמור לקבל על ההשקעה?
• לאיזה חשבון הינך נצרך להעביר את הכסף עבור ההשקעה?
• האם ההשקעה רשומה על שמך בטאבו / נייר ערך?
• מהם מועדי היציאה האפשריים?
• מהיכן הכסף של ההשקעה? (הון עצמי / הלוואות בריבית_____)
• האם תצטרכו להשיג כסף נוסף להשלמת העיסקה?
• מהן העלויות הנלוות להשקעה? מיסוי / תיווך / דמי ניהול ועוד.
• האם העלויות הנלוות כוללות מע”מ או לא?
• מה התשואה שתקבל על כל ההון העצמי שתביא מהבית (הון ראשוני / תשלום חודשי) לאחר ניכוי המיסוי / הוצאות ניהול ותיווך / שאר הוצאות/ ריביות על ההון העצמי)
• האם יש ‘הבטחה’ על תשואה מסויימת? אם כן, מה הבסיס להבטחה? מידע מקצועי מהעבר? / תחושות בטן של המציע?
• האם בדקתם את שווי ההשקעה כיום בצורה מקצועית? האם זה מחיר השוק? (שמאות, מידע באתרים)
• האם בדקתם עם אקסל מקצועי את העלויות והתשואות?
• האם בדקתם עלויות המרה של מט”ח? (במידה וההשקעה קשורה למטבע חוץ)
• האם אפשר יהיה בעתיד למנף את ההשקעה?
• מה היה בעבר הקרוב והרחוק עם אותה השקעה? (בדיקה לאורך זמן של 20-30 שנה)
• כמה זמן תצטרכו (ביום / בחודש / בשנה) להתעסק עם אותה השקעה?
• האם יש דמי ניהול וכמה במהלך השנים?
• האם בדקתם את ההשקעה עם עוד 3 אנשים בלתי תלויים?
• מה בן / בת הזוג אומרים על ההשקעה?
• במידה וההשקעה לא תצליח, מה הכי גרוע שיכול לקרות?
• במידה וההשקעה לא תגיע למצופה ממנה, מה הנזק היישיר שיקרה לכם ביומיום?

חשוב מאוד לבדוק כל השקעה עם בעלי מקצוע בלתי תלויים שאינם קשורים למשווקים ואינם מקבלים עמלה כל שהיא. גם בשוק ההון, ישנם יועצים פנסיונים (כ-60) בודדים בארץ שלא מקבלים עמלות מחברות הביטוח ולכן הם אמורים להיות נקיים מאינטרסים. כל השאר יש להם את האחוזים מהדמי ניהול או מהניוד לקופות מסויימות ולכן הם בעלי אינטרסים.

אם יש לכם תשובות לכל השאלון הנ”ל, צאו לדרך והתפללו שחפץ השם יצליח בידנו.

איך בונים תוכנית לחתונות ילדים?

עכשיו נגיע לבניית תכנית לחתונות ילדים ברמת האסטרטגיה הכללית בלי להכנס למספרים המדוייקים.

התכנית מתבססת על כמה נקודות חשובות שנחקרו ונבדקו:

1. עלות נפש בבית לבן או לבת לפני חתונתו עומדת כיום על כ-2000 ש”ח כולל הוצאות המזון, ביגוד, חגים ושכר לימוד ועוד, (יש לנו מאמר מקצועי וארוך בנושא מה זה כולל ומה לא וכאן לא המקום).
2. הילדים הנשואים למדים להתכלכל נכון ולא עורכים את הקניות אצל ההורים באופן קבוע. כמובן שבשנה הראשונה ההורים היקרים עוזרים יותר ומשתתפים בשכירות ועוד כמה דברים, אבל לא מעבירים להם כסף כהכנסה קבועה..
3. במשפחה חרדית ישנה אפשרות להגדיל הכנסות כשהילדים גדולים יותר והבית יותר מאפשר.
4. המשפחה התנהלה נכון כלכלית עד לתקופת חתונות הילדים ולא צברה חובות כתוצאה מגרעון חודשי.

אם יש לנו את הפרמטרים הללו, אפשר להתקדם.

כשאנו מחתנים את הילדים, כביכול מתפנה לנו סכום כסף חודשי (למרות שבשנה הראשונה קצת ההורים עוזרים יותר כאמור), את הכסף הזה אנו יכולים להפנות לתשלום הלוואות חודשיות, ברמה כזו שניתן להחזיר כל חודש ולא לצבור חובות חדשים במיוחד אם ההלוואה היא ללא ריבית.

אלא שבחתונות הראשונות זה יותר קשה מכמה סיבות, כשהעיקרית שבהם, שיש ילדים קטנים שנכנסים למעגל הילדים הגדולים והעלויות שלהם עדיין גבוהות ולכן לא תמיד אכן נוצר כסף פנוי בבית.

לכן כאן מגיע השילוב של הכסף ששמנו בהשקעות לטווח ארוך במיוחד למי שמתחיל לחשוב קדימה כשהילדים קטנים, כשההשקעות עוזרות לנו בחתונות של הילדים הגדולים תוך שילוב של ההלוואות ללא ריבית בהחזרים שפויים לשאר הילדים כשאז מתפנה באמת כסף או שבמקביל אנו מעלים את רמת ההכנסות כי כבר אין ברירה וצריך להחזיר את ההלוואות…

כמובן שניתן לעמול קשה ולהשקיע נכון לכל הילדים ולחתן את כולם מראש ללא חובות והחזרי הלוואות כלל, אבל זה כבר דורש הרבה השקעה ביומיום שיכול לבוא על חשבון בני הבית או על חשבון רמת החיים השוטפת, לכן השילוב המנצח הזה הוא המוביל, כי בסופו של דבר נאלצים לקחת גם הלוואות ולכן חשוב שהם יהיו ללא ריבית ובהחזרים שנוכל לעמוד בהם.

ייתן הקב”ה דעת ובינה לעשות את הפעולות וההשתדלות הנכונה ונזכור תמיד שאנחנו עושים את ההשתדלות ובורא העולם ייתן לנו את השפע ממרום ושנזכה לפסח כשר ושמח ולגאולה בקרוב מתוך הרחבת הדעת.

לתגובות ניתן לשלוח במייל info@ygutman.co.il