ישנם כמה סוגי הוצאות, שאנשים (שאין להם הוראת קבע מסודרת בבנק או באשראי) מתקשים לשלם אותם ובמיוחד משפחות רווחה או משפחות שנתמכות ע”י קופה של צדקה וכדו’. ברשימת ההוצאות הללו נמצאים: ארנונה, מים וחשמל. הסיבה המרכזית לכך היא שבניגוד לאוכל, שכל בר דעת מבין שאי אפשר לקחת אוכל מהמכולת בלי לשלם או להשתמש בנייד של חברת הסלולאר בלי לשלם דמי מנוי חודשי (אנחנו כל הזמן בקשר ישיר לחברה.. יש קליטה, אין קליטה..) דהיינו יש קשר ישיר בין הקניה, הרכישה והתשלום להנאה, ואילו בארנונה או בחשמל, ישנם שלא מבינים על מה הם משלמים?! מה בסך הכל עשינו? הדלקנו נורה בבית! הפעלנו מייבש. מה הקשר בין זה לחברת החשמל ומה כבר קיבלנו מהעירייה..?

באחד הקורסים שלנו משתתפת משפחה שמתפרנסת מהכנת עוגות ומכירתן. זכיתי שהם יסכימו להיות סוג של משפחת ‘סימולציה’ כמו שאני קורא לזה. דהיינו אבי המשפחה חושף את הסיפור שלו ואת המספרים מול המשתתפים וכך יכולים כולם ללמוד ולהחכים דרך השאלות שאנחנו שואלים. הפלא היה כשהגענו לתעריף החשמל החודשי שעמד על 415 שח בממוצע גם בחודשי השיא של החורף והקיץ. השאלה שנשאלה, איך זה יכול להיות? כל אחד מאיתנו מכיר מספרים גבוהים בהרבה ובמיוחד כשמדובר במשפחה ברוכת ילדים עם בית גדול ועוד אופים כל הזמן.. אני בטוח שרבים מאיתנו משלמים קרוב ל800-1000 שח לחודש (או 1600 לחשבון דו חודשי..)

היכן נמצאת התעלומה הגדולה?

ובכן, מתברר שבמעט מאמץ ובמיוחד בימי יוקר המחיה והעלאת תעריפי החשמל לאחרונה.. ניתן להתייעל במאות שח לחודש אם רק נכניס את זה למודעות שלנו.

זה מתחיל עם מכשירי חשמל שזוללים לנו חשמל כל הזמן בלי שנשים לב (כן, גם מחשב ביתי שדולק סתם 24 שעות ביממה (1.3 שח ליום * 365 יום בשנה = 474 ש”ח ואם נכפיל גם את המסך שדולק ללא מצב שינה נגיע ל949 ש”ח לשנה). ומסתיים עם מוצרי חשמל זוללי חשמל שאינם מדורגים כאנרגיה ירוקה.

אותה משפחה למשל התקינה מזגנים חסכוניים והם משתמשים בהם בכיף בבית בלי לחץ (נכון שהם לא גרים בבני ברק אלא בבית שמש, אבל גם שם חם..)

פתרונות נוספים ניתן גם ליישם בתנורים חסכוניים, או להחליף בויילר זקן או מקרר שכבר לא עושים את העבודה, או שהקולטים שלו מלאים אבק.. או טיימר שדואג שהבויילר לא יידלק שעות מיותרות.. גם את הבית ניתן לאטום טוב יותר כדי שהחום / הקור של המזגן, לא ייצא כל כך מהר. את הטמפרטורה ניתן להוריד או להעלות (בחורף או בקיץ) וההרגשה תהיה מספיק נעימה.

אבל כשמדברים על כלכלה התנהגותית ראינו משהו מדהים.

חברת החשמל מציעה ללקוחות מונה שנקרא מת”ם (מונה תשלום מראש) וכך זה עובד: מטעינים את המונה בכסף מראש וככל שמשתמשים בחשמל, יתרת הכסף יורדת עד לרכישת המלאי הבא. הלקוחות שעברו להשתמש במונה הזה מדווחים, שפתאום יש להם מודעות גדולה יותר לחשמל שנוזל להם בבית, הם מכבים נורות שדולקות סתם או מכשירי חשמל שעובדים מכוח האינרציה גם כשאנחנו לא בבית..

אבל איך עושים את זה בלי להכנס לדקדוקי עניות? איך משתמשים בחשמל בתבונה כשיש ילדים בוגרים שלא תמיד משתפים פעולה?

אציע לכם, את התובנה שאחת המשפחות יישמה לאחרונה. אבי המשפחה סיפר שאין אצלם מודעות לחשמל והחשבונות מרקיעים שחקים.. הם הגיעו גם ל-2000 שח לחודשיים.. יש להם קומה נוספת בבית ופעמים רבות שהאבא חוזר בצהרים ורואה שכל המזגנים דולקים למרות שאיש מאנשי הבית לא היה בבית..

התובנה שאליה הוא הגיע, שאנחנו בס”ד מביאים הכנסות למען כלכלת משפחתנו אלא שבמקום לפרנס את עצמנו אנחנו מפרנסים את חברת החשמל.. חברת החשמל נמצאת כביכול בקשיים כלכליים ואנחנו הצדיקים עוזרים להם בזה שאנחנו משאירים את החשמלים דלוקים כל הזמן.. ומשלמים חשבונות גבוהים. הגיע הזמן שנפסיק לפרנס את חברת החשמל ונדאג קודם כל לעצמינו.. שיישאר גם לנו בסופו של דבר. את הנוסח הזה הילדים קנו והבינו גם הבינו..

זה מזכיר לי את אחת המשפחות שהיו לה הוצאות גדולות ואבי המשפחה היה מאוד לארג’ והיה קונה וקונה וקונה עד שהוא קלט שבמקום לפרנס את המשפחה שלו, הוא מפרנס את כל החנויות של השכונה.. הוא כביכול עוזר להם, במקום לעזור לעצמו..

ברגע שנאמין שחשמל שדולק סתם מתבטא במאות שח לחודש (הקדמנו על כך בהתחלה למי שלא מאמין), נפסיק לפרנס את חברת החשמל ונדאג לעצמנו. תעשו את זה בלי לחץ. בחיוך ושמחה ויישאר לכם הרבה כסף לדברים החשובים לכם באמת (ולא לחברת החשמל..)