לפני יותר מעשור העיר חריש שווקה לציבור החרדי. מי שזוכר, היו כמה עמותות שזכו בכ2800- דירות ונפסלו במכרז בגלל חשד לתיאום, לא נלאה אתכם בפרטים.

בטור שלפנינו ‘נחשוף’ את אחת התגליות מדוע אכן החרדים לא זכו במכרז.

באותה תקופה ישבתי בקבלת קהל באחד הגמחים אליהם אני קשור ויהודי מכובד הגיע להגיש בקשת הלוואה, הוא סיפר שכבר השיא 3 בנות והבטיח לכולם דירה בחריש וכעת כולם נרשמים למכרזים וגם הוא ניגש ואין לו מושג איך הוא יממן את כל ההשתתפות בדירות בבת אחת. מילא אם זה היה הולך בטיפין טיפין, אבל בבת אחת אין לו מושג והוא מנסה להגיש פה ושם בקשות להלוואה.

ואז הוא אמר את המשפט המדהים הבא: “אני מתפלל להשם בכל ליבי שהעמותות לא יזכו במכרזים, כי אם הם יזכו, אני לא יודע מה הולך ליפול עלי”.

הקב”ה שמע לתפילתו וככל הנראה לתפילות רבים נוספים שהיו צריכים לרכוש שם כמה דירות ואכן העמותות לא זכו במכרז.

מדוע נזכרתי בזה עכשיו?

לפני כשבוע פגשתי יהודי יקר שחיתן לא מזמן את הבן שלו ושאלתי אותו אם הבת שלו כבר בשידוכים, התשובה שלו עם הכאב העמוק שבדבריו החזירה אותי לסיפור ההוא.

הוא מספר שיש לו עוד הרבה חובות מהחתונה הקודמת והוא צריך להתאושש כמה חודשים ואולי גם יותר ולכן הוא סיכם עם רעייתו שבינתיים הם לא שומעים..

כששמעתי את התשובה הזו התחדד לי עמוק יותר ההבנה והתשובה לשאלה מדוע ישנם חלק מהבנות או הבנים מעוכבי שידוך, כי פשוט אין להורים שלהם איך להתחיל לשלם את החתונה והם פשוט מתפללים להשם בעומק ליבם שזה לא יקרה או שזה לא יקרה עכשיו. גם אם הם מתפללים שימצאו את השידוך הטוב ביותר עבורם, אבל התפילה לא מגיעה לגמרי ממעמקי הלב (אח”כ הם כבר יותר קשה להם להכנס בגיל מבוגר). קשה לחשוב על זה.

סיפרתי את זה בקורס שלנו ממיתוס לפלוס באחד המפגש שם אנו לומדים איך לחשוב קדימה על חתונות ילדים מהרגע שהבן או הבת נולדו. הרי כולנו יודעים שנצטרך לחתן אותם. וגם אם גזירה הדירות תעבור מהעולם, רק חתונה עולה לנו בין 120 ל150 אל’ שח (כולל המתנות, האירוסין והשבת שבע ברכות הביגוד והקניות לדירה) ואפשר להיערך לזה בצורה פשוטה ביותר. וככל שמקדימים להתארגן התשלום החודשי יותר קטן.

גם אם נקח הלוואה ללא ריבית כפי שמציעים רבים וטובים, אזי התשלום מתפרס על פני 100 חודשים פחות או יותר. לעומת זאת אם נתארגן מראש, יש לנו 230 חודשים לפחות, מה גם שבחיסכון פשוט, נוכל לשים סכומים נמוכים כדי להגיע לאותו יעד.

המדהים הוא שאפשר לרקוד יום אחרי יום בחתונה באותו אולם ובאותה רמה של חתונה ורק לדעת שחתונה אחת עלתה רק 50,000 שח כי חסכו לה לפני, החתונה השניה 150 אל’ כי שילמו בהלוואה ללא ריבית, והחתונה השלישית עלתה 350,000 כי הם שילמו אותה במשכנתא או בהלוואות בריביות של היום, יחי ההבדל הקטן..

ואם ישאל השואל האם יש בזה חסרון בביטחון או אמונה לחשוב קדימה? נצטט את דברי שבט הלוי זצ”ל שדווקא שהתבטא שמצוה להכין גם לנשואי בניו: “אין בו משום חסרון באמונה, דדבר פשוט דמה שהוא בטבע העולם, כזקנה ונשואי בניו ובהגיעו לזה אינו לפי כוחותיו להכין לפי הנצרך לו אז, כזה מצוה להכין בעוד מועד כדי שלא יצטרך לבריות ואף על פי שאמת לאמיתו שמי שהוא במדרגת בטחון אמיתית בלי שמשטה את עצמו יכול להשליך על ה’ כל יהבו והוא יעמוד לו בעת דחקו ויזמין לו פרנסתו והצטרכותו בדרך נס ופלא..אבל סתם בני אדם שאינם מגיעים למדרגת בטחון כזאת עליהם להשתדל ולהנהיג בהם דרך ארץ”.

וידוע מרבותינו שכדי שידע האדם האם הוא במדריגת בטחון כזו או שהוא משטה את עצמו, הכל תלוי במנוחת נפש הבוטח, דהיינו שאם הוא רגוע וסומך על השם שיזמן לו את הוצאות חתונות ילדיו ללא השתדלות, אזי אינו צריך לנהוג מנהג דרך ארץ ומכלל לאו אתה שומע הן.

אלא שמי שמתקשה לסגור את החודש וחי בדוחק ודקדוקי עניות, קשה לו מאוד לחשוב קדימה על חתונות ילדיו. לכן נדרש קודם שינוי חשיבה ושינוי מעשי כדי לפעול נכון גם ביום יום ורק בשלב הבא גם לחשוב קדימה.

אחד הכלים שיכול לעזור לנו לחשוב קדימה, זה פשוט להכניס את ההוצאה הזו שנקראת חתונות הילדים כבר לסל ההוצאות מיד לאחר הולדת הילדים וברגע שזה נהיה מוצר בסיסי והכרחי, נמצא גם את הדרך למצוא את הכסף הרצוי בתקציב החודשי! וכמו שבמשכנתא אנחנו מסוגלים לעמוד כי ברור שאנחנו לא רוצים להיזרק מהדירה החוצה, גם חתונות הילדים יכנסו למצב של מוכרחים.

נתפלל על כך כבר מעכשיו שנזכה לעשות השתדלות נכונה בלי לוותר על הערכים שלנו ופתרונות יש בשפע. יש לנו אבא עשיר ביותר שמלא כל הארץ לפניו, ואליו אנו מייחלים שנזכה לשלווה ורוגע גם בתקופות מרגשות בחיים ונוכל להתפלל גם על שידוכי ילדינו בתפילה אמיתית מכל הלב ושנזכה לשמחות בלב שקט ורגוע.