האם בשביל לעבור את הפסח הקרוב נצטרך לקחת הלוואה? האם אלו שלוקחים הלוואה מהבנק לממן את חודש תשרי אכן מסתובבים מחוייכים או שזו סתם אשליה?

בסייעתא דשמיא מרגישים כבר את החורף וגשמי הברכה מלווים אותנו בימים האחרונים. החורף הארוך הוא זמן מבורך לעשיית שינויים ובמיוחד בתחום הכלכלי. בחצי השנה הקרובה עד פסח, ההוצאות הן 10-20 % פחות מחודשי הקיץ והחגים.

כעת אין לנו את ההוצאות השנתיות וחוץ מבגדי חורף שנקנה בשבועות הקרובים לא צפויים לנו הוצאות נכבדות מעבר להוצאות החודשיות הרגילות עד שפורים ופסח יגיעו בשעה טובה ומוצלחת.

מעגל השנה היהודי מזמן לנו הוצאות שמגיעות במהלך השנה ולרבים מאיתנו זה קורה ממש בהפתעה גמורה. כמו המשפט שאנחנו רגילים לשמוע ‘פתאום הגיע פסח’, פתאום הגיע פורים’ ואח”כ בין הזמנים של אב וכן הלאה..

צריך לזכור שכולם משלמים את אותם הוצאות שנתיות. ניקח לדוגמה את פסח או חודש אב. אם פסח עולה לנו 8000 שח מעבר לעלות של חודש רגיל (לרבים זה כפול ואף יותר..) יש 2 דרכים עיקריות איך לשלם את זה, במיוחד אם אנחנו שכירים ואין לנו הכנסה נוספת שתגיע בדיוק בחודש הזה.

הראשונה גורסת, כי יש להפריש כל חודש מחודשי החורף 2000 שח מההכנסות ולשים מחוץ לחשבון הבנק (לא בעובר ושב, כדי שזה לא יהיה – עובר ולא שב..) כדי להגיע לחודש ניסן עם 8000 שח בצד.

אם אתם מאלו שמרימים גבה ושואלים את עצמכם, איך ניתן לשים בצד כל חודש 2000 שח? בקושי אנחנו סוגרים את החודש.. אתם מוזמנים לאופציה השניה.

האופציה השניה, להגיע לפסח או לחודש אב בלי שקל בצד ואם כבר אין לנו כסף, כשיגיעו אותם הוצאות נקנה בלי חשבון כי ממילא אנחנו פורסים את זה לתשלומים. לאחר מכן נמצא את עצמינו לוקחים הלוואה מהבנק/ גמ”ח/ אשראי/ פורסים צ’קים וכן הלאה לחודשים שאחרי החגים. אלא שמתברר שאותם אלו שקנו בלי חשבון ולקחו הלוואה יצטרכו לשלם 3000 ש”ח בחודש ומהיכן זה יגיע? הרי 2000 הם לא יכלו לחסוך?

ברור שהם יאלצו להגדיל הכנסות בדיוק בחודשי הקיץ העמוסים או להוריד הוצאות כדי להשלים פערים וכעת שאין להם ברירה וחשבון הבנק מחייב, פתאום הם יימצאו את הפתרונות איך להביא את הכסף.

בקיצור כמו שכולנו יודעים ‘כולם משלמים את זה, או לפני או אחרי ועדיף לפני’.

כעת נחדד את ההבדלים בין אלו ששמים כסף בצד לפני לאלו שמשלמים את זה בחובות: 1. בחירה מול שיעבוד – לשים כסף בצד זה מגיע מהבחירה שלנו מול אלו שנאלצים להשתעבד לבנק או לחובות וכבר אמר אחד מגדולי הדורות הקודמים עדיף שנהיה בעלי חוב לתאוות שלנו מאשר להיות בעל חוב לאחרים או לבנק. 2. עונג מול כאב – כואב יותר להביא הכנסה להוצאה שכבר יצאה. 3. גבולות – בסופו של דבר אלו ששמו בצד יגיעו עם תקציב מסודר וידעו כמה להוציא כי ליש – יש גבולות, מול אלו שהגיע עם כלום וכידוע לאין – אין גבולות… 4. הפער במחיר – במקום 2000 שח כל חודש יאלצו לשלם 3000 שח..

ודרך אגב גם לחתונות ילדים, שיפוצים, בר מצוה או כל הוצאה נכבדה ניתן להתכונן אליה ולשלוט בהוצאות או להיות כזה המגיב כשאין ברירה.

וכאן רציתי לגעת בעוד נקודה, רבים מאיתנו עדיין אומרים עדיף לנו לזרום היום ולהנות ורק אחרי שיגיעו אותם הוצאות נלחיץ את עצמינו לשלם אותם לבנק, במקום להיות לחוצים היום ולחסוך כסף בצד ואח”כ לזרום. מה עדיף להילחץ היום או מחר?

למעשה אלו שתי גישות בחיים, יש את המשפחות שמתאמצים וקמים מוקדם בבוקר, מלבישים את הילדים בנחת ומוציאים אותם לבית הספר לחיידר ולהסעות בזמן ואפילו קצת לפני.. ויש את האנשים שאומרים בואו ונזרום (במיטה כמובן..) ואח”כ שיגיע רבע לשמונה וההסעות כבר צופרות ומחכות, נעיר את הילדים ברגע האחרון ונלביש אותם כשהם יורדים להסעות עם קורי השינה על הפנים, העיקר שזרמנו בהתחלה.

למעשה שניהם לחוצים, אלו בהתחלה ואלו בסוף.. אבל ההבדל ביניהם הוא כל כך עוצמתי. הראשונים לחוצים מבחירה, הם החליטו לקום מוקדם וזו היתה הבחירה שלהם. האחרים היו לחוצים בסוף לא מבחירה אלא מהלחץ של השעון וההסעה המצפצפת.. מאוד קשה שמישהו אחר מחליט עלינו..

כן הדבר אצלינו, או שאנחנו מתאמצים [ניתן לעשות את זה בחכמה ובלי לחץ] ושמים כסף כל חודש לאותם הוצאות שיגיעו ולקנות מתוך בחירה ותקציב, או לחילופין לזרום היום ואח”כ להילחץ מהבנק והחובות שמחליטים עלינו. זה כבר לא יהיה מזכות הבחירה שלנו, ההוצאות והבנק ישלטו עלינו. הרגשה מאוד לא נעימה.

בקיצור כולם משלמים את זה לפני או אחרי ועדיף מאוד שזה יהיה לפני..

אם נלמד איך לשים כל חודש כסף בצד, לא נצטרך לחייך אחרי החגים כמו משפחת איינשטיין שקיבלו הלוואה מהבנק הנדיב ואח”כ הם מסתובבים בפנים חמוצות ומשלמים 36 חודשים את ההוצאות של תשרי…

לתגובות ולפרטים על קורסי החורף שלנו info@ygutman.co.il 02-532-30-30