אחת השאלות שרבים שואלים את עצמם האם ההוצאות שלנו סבירות או לא? במידה ואנו מעוניינים לעשות שינוי כלכלי, האם מדובר על הגדלת הכנסות או על התייעלות בהוצאות?

אחד הקווים שיכולים להנחות משפחה באיזה צד צריך להשקיע, זה האינדיקציות לנפש.

לפני שאנחנו מדברים על אינדיקציות, חשוב שנבין שלדבר על סטטיסטיקות ואינדקציות ממש לא מתאים לכל אחד ותמיד יש יוצא מהכלל ונדבר עליהם גם בהמשך.

משל למה הדבר דומה, מספרים על אדם בגובה 2 מטר וחצי שטבע בבריכה שהממוצע שלה היה מטר ועשרים. דהיינו תמיד מדובר בממוצע ויש כאלו שהם יוצאים מהכלל.

במאמר זה נסקור את אחד הנושאים המרתקים שאני נשאל כמעט בכל הרצאה או קורס ב-20 שנה האחרונות.

ובכן, משפחות סטנדרטיות בממוצע בציבור החרדי מוציאות בין 2000 ש”ח ל2500 שח לחודש. אברכים, או אנשים שחיים כמו אברכים מתקרבים יותר לסכומים הנמוכים  לפני שתרימו את הגבות ותבדקו אצלכם האם זה מסתדר או לא, נסביר מה זה כולל ומה זה אינו כולל.

בנתונים הנ”ל נכנסים כל ההוצאות החודשיות והשנתיות כולל ביגוד, הוצאות החגים, שכר הלימוד מזון וחשמל וביטוחים. כמובן שילדים בוגרים הוצאות שכר הילמוד עולים בצורה משמעותית. הנה למשל בחורה בסמינר שלומדת מקצוע, רק הלימודים במסלול עולים בין 1500 ל-2500, בלי לדבר על הביגוד שמתאים לגיל הזה והחופשי שנתי..

אלא שחשוב לציין שנתון זה אינו כולל עלות דיור, דהיינו שכירות או משכנתא. הסיבה שזה נמצא מחוץ לאינדיקציות, בגלל שכל זוג היום בניגוד לבעבר, לוקחים על עצמם חלק גדול מהוצאות הדיור, או שגרים בשכירות גבוהה ולכן קשה להכניס את זה לממוצעים.

עוד נתון אינו נכלל באותן אינדיקציות.. כמובן, החזרי חובות חודשיים. דהיינו אם יש לנו החזר חוב לבנק, לגמח או שאנחנו גוררים תשלומים ישנים, כל זה נכלל במעמסה חודשית נוספת מעבר לעלות הרגילה של הבית.

מי שמחזיק רכב, יכול לסמן לעצמו עד לרף העליון של 3000 ש”ח לנפש, מכיון שבהחזקת רכב יש את אלמנט עלויות הביטוח, מימון ודלק, תיקונים וטיפולים ובמקביל יש תוספת של הוצאות שונות ומגוונות מכיון שהרכב מביא אותנו למקומות שלא היינו מגיעים בלעדיו. בקיצור להחזיק רכב עולה בממוצע למשפחה בין 2500 ל-5000 ש”ח לחודש למי שיש לו הכנסה פנויה לכך, או שזה משמש אותו כחלק מהבאת הפרנסה הביתה.

למה זה לא מסתדר לי?

אחת השאלות שרבים שואלים.. זה לא מסתדר לי בחשבון שאתה אומר.. אנחנו מכניסים הרבה פחות מהסכומים שכתבת..

אכן, כשיושבים עם אותם אנשים, מגלים תוך כמה דקות את אחד מהאפשרויות הבאות.. יש להם הרבה הכנסות לא קבועות, כמו הכנסות שנתיות שמגיעות פעם או פעמיים בשנה ואת זה הם לא מחשבים.

ישנם כאלו שלא שמים לב שיש להם הרבה תמיכות מקרנות כמו מזון ומחיה, הורים, קופה של צדקה ועוד, כשיושבים ומכניסים גם את אותם הכנסות מגיעים למספרים האמורים.

עוד אפשרות שיכולה להיות שאם אכן אינכם מגיעים לאותן אינדקציות, כנראה שזו אחת הסיבות שאתם באמת לא גומרים את החודש ונכנסים לחובות חדשים מידי חודש.

אני נזכר באחד שהסביר לי שהנתונים שאני מציג אינם נכונים והוא הוכיח לי שהם משפחה של 10 נפשות שמשתכרים בסך הכל ב6000 ש”ח בחודש בלבד! אחרי כמה דקות שהוא הבין שהוא אכן נכנס לחובות חדשים כל חודש ובאמת לא גומר את החודש בכלל, הוא הבין שאין בזה הגיון כלכלי.

אכן יש לרבים מאיתנו סייעתא דשמיא מיוחדת באיך שהקב”ה משפיע לנו את השפע, כשנכנסים לנתונים, מבינים שבסופו של דבר לנהל כלכלת בית עולה לנו סכומים שצריך לשלם אותם מאיזשהו מקום ואין שום הגיון כלכלי או נס להסביר איך צ’ק אחד של 1000 ש”ח מספיק גם לשכר לימוד וגם לארנונה וגם להוצאות מזון ועוד.

כשמרנן הגרי”ש אלישיב והגראי”ל שטיימן זצ”ל נשאלו האם זה נכון לדעת כמה הכנסות יש לנו, או שעדיף להיות בזה בעלי ביטחון ולא לדעת מה קורה בחשבון הבנק, כמאמר הידוע שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין?

תשובת הגרי”ש הייתה שאם זה אכן נועד לסקרנות גרידה, אולי יש בזה בעיה, אבל אם זה בשביל לדעת איך להתנהל כדי שלא נוציא יותר אין בזה שום בעיה.

הגראי”ל הסביר במתק לשונו, שהרי בגמרא כתוב שהבא למוד את גרונו ולתת מעשרות יכול לבקש ולהתפלל יה”ר שתשרה ברכה בכרי הזה, אם הוא היה באמצע למוד גם יכול להמשיך ולהתפלל ולבקש, אבל אם הוא סיים למוד, הרי זו תפילת שוא שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. דהיינו בדיוק הפוך, יש עניין לדעת כדי לתת את המעשרות כמו שצריך, ומאידך הוסיף שאם לא ידע ויסמוך על הביטחון, הוא יכול להגיע לפשיטת רגל..

מישהו פעם אמר לי בסדר זה בהכנסות, צריכים לדעת כדי להפריש מעשרות, אבל אני רוצה שתהיה לי ברכה בהוצאות ולכן אני לא רוצה לדעת כמה הוצאות יש לי…

חתונות הילדים

האינדיקציות הנ”ל יכולות לכוון אותנו לתכנון נכון של החזרי חובות בתקופת חתונות ילדים..

אחת האופציות להתמודד עם העלויות הגבוהות של חתונת ילדים למי שפתאום גילה שהוא עומד לפני חתונת ילדיו ואין לו נדוניה מוכנה בצד.. או שזה כבר נגמר בילדים הראשונים, היא, לקחת הלוואות מגמחים בפריסה נוחה או במשכנתא בפריסה גבוהה יותר אבל עם ריבית. [כמובן שהחזון שלנו לחתן את הילדים ללא חובות וזה אפשרי כמו שאנו מלמדים בקורסים, אבל זה לא יעזור אם נזכרנו כשהבת בת 18..]

את ההלוואות מחזירים מכסף שהתפנה כביכול בהוצאות הבית כשהילדים התחתנו. נכון שבחודשים הראשונים שהם התחתנו ההוצאות רק עלו בגלל השתתפות בשכירות ושאר ההוצאות, אך לטווח הרחוק אמור להיות לנו כ-2000 שח פנויים כל חודש. [למעשה, בת או בן לפני החתונה רק השכ”ל בתוספת דמי הכיס לבן, כאמור מגיע לסכומים הללו, ואם עמדנו בהם בהצלחה, אנחנו פשוט ממשיכים את אותם הוצאות כהחזר חובות].

אכן, הנתונים הללו התפרסמו באחד הפרוספקטים של אחד הגמחים, אבל נקודה חשובה הם שכחו.. שזה פחות עובד בילדים הראשונים, כי במידה וישנם עוד כמה בתור שנכנסים למעגל ההוצאות הגבוהות כמו בנות בסמינרים ובחורים שעולים לישיבות גדולות וכד’.. זה לא יהיה נכון לקחת עוד התחייבויות חודשיות, אלא אם כן עושים מאמצים גדולים בהגדלת הכנסות.

אגב, המחקרים על הציבור החרדי מלמדים שיש קפיצה גדולה בהגדלת הכנסות בגיל 35 (השכר לימוד גבוה יותר..) וקפיצה נוספת בגיל 45.. הגיל שהמשפחה נכנסת לתפקופת חתונות ילדים והילדים הקטנים בבית גדלים ומאפשרים תוספת של הכנסות לבני הזוג.

עלויות מזון לנפש

אינדיקציות נוספות יש לנו, שיוכלו לעזור לכם להבין האם יש עוד מה להוריד בהוצאות המזון, או שדווקא אנחנו בתת תזונה וצריך להביא עוד אוכל הביתה, אלו הוצאות המחיה והמזון לנפש.

הוצאות אלו כוללות כל מה שקונים בסופר או במכולת כולל אוכל, טואלט, יום שישי וכל ההשלמות לשבת.

הממוצע לשבוע הוא בין 120 ל-180 ש”ח לנפש. משפחות חוצנקיות יכולות להגיע לעד 30 % יותר.

אם נדבר על סכומים עגולים, לדוגמה, משפחה שיש לה 10 נפשות, ממוצע הקניות שלה במשך השבוע החל מיום ראשון עד יום ששי, כולל בשר ודגים לשבת, עומד על בין 1200 שח ל1800 לשבוע. אם אתם מגיעים לסכומים גבוהים יותר, יש מה לעשות! יש טכניקות מצויינות שמלמדות אותנו לקנות בחכמה כך שהמקרר יהיה יותר מלא בפחות כסף.

גם כאן, צריך לזכור שלא תמיד המספרים מספרים את הסיפור הנכון, שכן אם יש לנו אורחים כל שבוע, או זוגות נשואים שעושים אצלינו ‘קניות’ מהמקרר, או שאנחנו קונים במשנת יוסף וכדו’ גם ביגוד וכדו’, כמובן שהנתונים ישתנו בהתאם…

רוצים לדעת כמה הוצאות אתם מוציאים לחודש? איפה אתם באינדיקציות? האם אתם צריכים להגדיל הכנסות או שיש מה להתייעל בהוצאות?

שילחו בקשה למייל info@ygutman.co.il וקבלו את האקסל המקצועי של גוטפלוס שיעשה לכם סדר ויכוון אתכם היכן להשקיע את המאמץ. האקסל מגיע בתוספת סירטון הדרכה.

בהצלחה!