לא מזמן ישבתי עם משפחה בליווי כלכלי, כשהגב’ עצמאית ומנהלת חנות ומרוויחה די יפה, אך בגלל שיפוצים שערכו בבית, נכנסו קצת לסיחרור כלכלי.

בפגישה הראשונה הגב’ ספרה שיש משהו שהיא נוהגת לעשות לעיתים קרובות והיא מבקשת שהמנהג לא ייפגע במהלך התהליך הכלכלי..

היא מספרת שכל פעם שהיא מרגישה קצת עומס בעבודה (אחרי הכל היא מנהלת חנות ומשתדלת לעשות הכל לבד בלי להעסיק עובדות נוספות), היא יוצאת למסע קניות באיקאה שיכול להגיע לאלפי שקלים בחודש. זה מרגיע לה את הנפש וזה שווה לה. [בשפה המקצועית קורים לזה קניות רגשיות, שכן הם מגיעות מהרגש למלא חסר כל שהוא ולאו דוקא חסר פיזי של מוצר כזה או אחר שחסר בבית], בזה בבקשה אני לא רוצה שנגע! אני מעוניינת להמשיך באותם קניות גם לאחר התהליך, ביקשה – הפצירה.

הסברתי לה שהמודל שלנו לא מכתיב לאנשים מה לעשות, להיפך, כל משפחה יש את הסדרי עדיפויות שלה ומבחינתי הכל מותר, רק שבסופו של דבר יהיה לזה הגיון כלכלי, דהיינו שאותה הוצאה תגיע מהכנסה ואתם תקבלו את ההחלטה לפי מה שטוב לכם..

המשכנו את התהליך כרגיל ולא התייחסנו לנושא הזה. במהלך התהליך גילינו שהחשבון העיסקי בבנק מעורב ומשותף יחד עם החשבון של הבית (נקודה חשובה לאלו שמנהלים עסק ומערבים את הבית והעסק ביחד, מה שיוצר בלגן גדול ובמיוחד בעוסק מורשה עם מחזור של יותר מ10,000 ש”ח בחודש), כשישנה מסגרת אשראי בעו”ש שנותן לה להכנס למינוס עד 99,000 ₪ והיא אכן נמצאת על הקצה ברוב ימי החודש. היא קיבלה את זה בשמחה מהבנק עקב הכספים הרבים שהתגלגלו בחשבון בגלל העסק.

הוצאנו דירוג אשראי וכמובן שהדירוג היה נמוך יחסית בגלל אותו ניצול של המסגרת וחריגה פה ושם ואז התוודענו לנתוני הריביות הגבוהות שהם משלמים כל חודש, מדובר היה ביותר מ-1100 ₪ לחודש (13,800 לשנה) 14% ריבית. [ד.א. היום הריביות האלו עלו כבר ל16 % ויותר בגלל עליית הריבית בשנה האחרונה].

כשהגב’ ראתה את הסכומים שהיא משלמת לבנק כל חודש והדירוג שנפגע, קיבלה החלטה שהיא עושה שינוי בהתנהלות ומורידה את המסגרת לגמרי (לא פשוט כל כך, היינו צריכים לגייס סכום יפה כדי לכסות אותה), אבל עוד החלטה היא קיבלה על עצמה – להפסיק עם קניות ההרגעה באיקאה.

כאן התערבתי ובאתי בהפוך על הפוך להסביר לה מדוע היא חייבת להמשיך את אותם קניות ואי אפשר לוותר עליהם כל כך מהר וכו’, עד שהיא שכנעה אותנו שהיא תמצא תחליף זול יותר וכמעט ללא עלות, למצבים שהיא צריכה לערוך את אותם קניות… כשהבנתי שהשינוי התרחש במוח ומצאנו את התחליף והפתרון לאותה קניה.. הבנתי שאנחנו בדרך הנכונה, אחרת זה היה חוזר אליה כבומרנג בהמשך.

בשנה האחרונה הריביות של ההלוואות והאובדרפטים למיניהם מחברות האשראי והבנקים עלו בצורה דרסטית. ניתן לראות בטבלה המצורפת מבנק ישראל שמעדכן כל חודש את ההשוואה בין כל הבנקים. ניתן לראות שמדובר בריביות של יותר מ15 %.

צריך לשים לב לנו כבני התורה שלהחזיק מסגרת אשראי ולהשתמש בה, זו בעיה חמורה של ריבית דאורייתא.

שמעתי מכמה מפוסקי זמננו בשנה האחרונה לאור עליית הריבית שגם הפתרון הידוע של ‘היתר עיסקה’ לא בטוח שעוזר במקרים האלה, (למעט משכנתא שהרביות הן עדיין הגיוניות להיתכנותה של עיסקה כל שהיא), היות שההיתר עיסקה הופך את ההלוואה למחצה הלוואה ומחצה פקדון, לדוגמה, אם לקחנו הלוואה של 100,000 ₪ בריבית של 15 % (פריים + 9), מכיון שהריבית צריכה להיות רק על המחצה פקדון (שזה העיסקה למעשה), יוצא שיש לנו ריבית של 30 % על 50,000 ₪.

היות וכיום לא ידוע על עיסקאות שמניבות לאורך זמן 30 % בשנה (גם הדירות שהניבו כ20 % בשנה האחרונה, היה זה די חריג וודאי לא כיום ולא לאורך זמן וגם לא מגיע ל30 %), אם כן מתעוררת שאלה גדולה של ריבית דאורייתא.

עוד מכשול גדול עלול להיות למשפחות שחיות בשכירות ובמיוחד הזוגות הצעירים שעדיין לא רכשו דירה (70%+ מהזוגות שנישאו בשנתיים האחרונות עדיין ללא דירה) כשההיתר של מסגרת אשראי בנקאית כעיסקה בעייתית מאוד בגלל שאין להם דירה.

איננו פוסקי הלכה כלל, אך אלו הדברים שביקשו מאיתנו כמה ממורי הוראה שליט”א להדגיש במיוחד השבוע כשאנו מזכירים את המצווה הזו של להמנע מלקיחת ריבית.

ולאלו שחושבים שלא ניתן להסתדר בלי מינוס מהבנק, יעידו מרבית האנשים שלא נמצאים במינוס (המחקרים האחרונים של הלמ”ס מלמדים כי רק 22 % מהישראלים היו יותר מעשרה חודשים במינוס, דהיינו מינוס כרוני). אכן להיות על הקצה יכול להלחיץ, אבל עם כמה כלים פשוטים שאנו למדים ומיישמים בסייעתא דשמיא בקורסים שלנו, ניתן להיות למעלה למעלה, הרבה מעבר לקצה, כך שלא נגיע לקו האדום של חציית ה-0 לעבר המינוס הבעייתי.