בשבועות האחרונים רבים מאיתנו חוזרים לשגרה ואפילו הדולר ירד בצורה משמעותית, מה קרה? האם אנחנו יודעים כיום איך תסתיים המלחמה בעז”ה והאם היא היא תתפתח למקומות נוספים ח”ו. ממש לא. אף אחד לא יודע איך ייראה היום שאחרי ובכל זאת בדברים מסוימים השגרה חוזרת.

לפני 25 עבר עלינו תקופה קשה כאן בארץ ישראל, היה אינתיפאדה שהתפוצצו בה אוטובוסים. למי שזוכר, קו 18 ועוד. זו היתה תקופה שאנשים פחדו לעלות על אוטובוסים. יותר מכך, אנשים שנהגו במכוניות פחדו להיצמד לאוטובוסים, שמא הם יתפוצצו.

למעשה באותם שנתיים שלוש של פיגועים נהרגו כ250 אנשים, ובכל זאת החרדה היתה רבה. לעומת זאת בתאונות דרכים נהרגים כל שנה בין 500-600 לצערנו, הרבה יותר מכל תקופת הפיגועים, וזה לא מונע מאנשים לעלות על רכבים או לחצות את הכביש.

הסיבה פשוטה מאוד, המיקוד החדשותי לא נמצא בתאונות, כי לצערנו זה לא מעניין ודברים אחרים תופסים כותרות.

רוצים דוגמה יותר קרובה מימינו אנו? בבקשה. לפני יותר מחצי שנה היתה רעידת אדמה עוצמתית בתורכיה, אנשים באמצע הלילה נקברו חיים מתחת להריסות בבניינים רבי קומות והתמונות המזעזעות הגיעו לכל מקום בעולם. הכותרות שצברו תאוצה כל הזמן האם זה יכול לקרות ח”ו גם במקומות קרובים אלינו.

באותה תקופה דובר על העיר בית שאן כמקום שיושב על השבר סורי-אפריקני ובעל סיכון גבוה. אנשים פחדו ממש בלילות מכל הרעידות משנה שקרו לאחר מכן. באותה תקופה העיר בית שאן החלה להיות מבוקשת בציבור החרדי בשל המחירים הנמוכים, אבל אנשים פחדו לקנות שם בגלל הבניינים הישנים וכו’.

התקשר אלי אחד שהתעניין בזה וקצת חשש. אמרתי לו, עוד חודשיים אף אחד לא יזכור את זה ואכן המיקוד עבר מרעידות אדמה (שקורים לצערנו תמיד בלי הכנות מוקדמות ודוקא כשלא מדברים עליהם..) לרפורמה המשפטית ולשלל נושאים אחרים ואפילו ארדואן הצליח להיבחר שוב כי גם שם שכחו את זה.

כל זה בא ללמד אותנו, שעם כל הצער והכאב שאנו חווים כעת כאן בארץ הקודש, כמו שראינו בקורונה, החזרה לשגרה בימים של תקשורת ואירועים עולמיים חוזרת מהר מאוד.

בכלכלה התנהגותית מכנים זאת ‘ אפקט העדר’. דהיינו, יש זמן שהמיקוד החדשותי הוא בנושא מסוים וכולם מדברים על זה, למרות שבחשיבה רציונאלית אין קשר בין זה למציאות.

כולנו מכירים את החגיגות שיש בחודשים מסויימים באחת הרשתות הגדולות. דרך אגב, בבדיקה מקצועית מתברר שהם עושים את החגיגה הזו למחזיקי הכרטיס אשראי שלהם בחודשים מאוד מסוימים. מדובר בחודשים שיש ירידה דרסטית של מכירות בגלל שאין חגים, כמו בחודש חשון, שבט ואדר א’ ואייר.. כדי להשלים פערים בתזרים של אותה רשת ולגרום לנו לקנות יותר.

מדהים כל פעם מחדש לראות מאות אנשים נכנסים באותם שלושת ימי מכירות וקונים מכל הבא ליד ובמיוחד בכל מה שיש לו 25 % הנחה. (למרות שתבדקו טוב, ברור המקרים, חודש לפני, או בתקופת החגים כשיש השוואה בין הרשתות הגדולות, המחירים היו כמעט באותה הנחה..).

הנהירה ההמונית למבצעים שכאלו או מבצעי סוף שנה הם גם חלק מ’אפקט העדר’, למרות שכלל לא ברור האם אנחנו צריכים את כל מה שקנינו. הרשתות והחנויות בטוח שהרוויחו. אנחנו? אם נפעיל חשיבה נגלה שאנחנו מונעים ב’אפקט העדר’ ללא שום סיבה הגיונית אמיתית, במיוחד אם הכסף הזה יכול לשמש אותנו לדברים אחרים לא פחות חשובים שהבית שלנו צורך, וכן, גם לחסכונות עתידיים.

אם היינו יודעים שכל 1000 ש”ח חד פעמיים שאנחנו חוסכים בצד במקומות הנכונים לטווח הרחוק, יכולים להיות שווים לנו בעוד כ-20 שנה 5000 שח, ו-10 שנים לאחר מכן אף 10,000 ש”ח בריבית דריבית, היינו משקיעים את הכסף במקומות הנכונים ולא במבצעים.

אנו מקווים ומתפללים שהמערכה הזו תביא אותנו לביאת משיח צדקנו ובינתיים נזכור לא להיות חלק מה’עדר’. נפעיל חשיבה ונפעל לפי היכולות והצרכים בהשתדלות הנכונה בסייעתא דשמיא.