מספרים על אדם שביקש לנסוע לשפוך שיח בכותל המערבי, הדרך מביתו שבאחת הערים הסמוכות לירושלים היתה קצרה יחסית, אך מחוסר נסיונו הוא עלה על כביש המוביל בדיוק אל הכיוון ההפוך וכך הוא דהר ודהר לעבר דרום הארץ לכיוון אילת… באותה העת יהודי אחר עשה אף הוא את דרכו מעיר דרומית ומרוחקת לכיוון הכותל המערבי, נותרה לו נסיעה בת שעתיים, אך הוא נמצא בכיוון הנכון, הוא בכביש המוביל אל מחוז חפצו. אם נתבונן בשני הנוסעים הללו, מי מביניהם יותר קרוב כרגע אל העיר ירושלים? ייתכן שאותו אדם שנמצא רק מרחק כמה דקות מירושלים, אלא שהוא בכיוון הלא נכון, וככל שעובר הזמן, הוא מתרחק מהייעד שלו. ואילו אותו אחד שנותרה לו נסיעה בת שעתיים הוא דווקא נמצא בכיוון הנכון !
כתבנו כבר בעבר על ההבדלים בין אלו שמתחילים לשלם את החובות של חתונות ילדיהם רק מהרגע שהם מתחילים לחתן ולשלם סכומים כפולים ומכופלים ובמיוחד אלו שחיים במינוס חודשי ומשלמים על כך לבנק בריבית דריבית. לעומת אלו ששמים כסף בצד לכל ילד ברגע שהוא נולד, כך שניתן להגיע בסכום זעום יחסית באמצעות ריבית דריבית להכפיל ולשלש את הכסף בשוק ההון או בנדל”ן ועוד.
היעד והערכים שלנו הוא להגיע לשלווה כלכלית ולעזור לילדנו להינשא מתוך הרחבת הדעת וככל שנבחר בדרך הראשונה, דרך החובות הגלגולים וההלוואות, אנחנו מתרחקים מהיעד. לעומת זאת אם רק נבחר בדרך השניה, בדרך המחושבת יותר ונכניס גם את הוצאות חתונת הילדים כחלק מההוצאות הסדירות החל מהרגע בו הם נולדו, נהיה בדרך הנכונה ונגיע ליעד מהר יותר בס”ד.
כל אחד מאיתנו נמצא בגלות הפרטית שלו, ישנם כאלו שנמצאים במצבים כלכליים לא פשוטים, יש שלא גומרים את החודש ויש שנמצאים בחובות גדולים ומעיקים, אם נשאל אותם האם ישנה אפשרות שיום אחד הם יחיו את חייהם ברוגע ושלווה, סביר שהם יביטו בנו בתימהון, ‘איך אפשר לצאת מגלגולי חובות בסכומים כה גבוהים?!’ איך אפשר לפרנס משפחה עם תקציב כה זעום?!’ איך אפשר לחתן את הילדים כשבקושי גומרים את החודש?
חובה עלינו לדעת שכן, אם רק נאמין בסייעתא דשמיא הדבר אפשרי, הקב”ה יש לו שפע לכל הבריאה ואנו מאמינים שגם לפרנס אותנו בני האדם יש לו שפע רב.
יהודי יקר שנגש אלי לאחר הרצאה אמר לי ‘אצלי המצב אבוד, אין מה לעשות’. אמרתי לו אני בטוח שלקב”ה לא נגמר הכסף בדיוק אצלך, יש לקבו”ה שפע לתת לכולנו, רק צריך לדעת ללכת בכיוון הנכון, לעשות את ההשתדלות הנכונה מ’ההכנסות’ בלבד ולהתנהל כמו שצריך, כך נוכל לצאת משיעבוד לגאולה.
עלינו לחפש את הדרך לכיוון הנכון, כך נוכל להגיע למחוז חפצינו – חיי רוגע ושלווה, אך יחד עם זאת חובה עלינו לדעת כי אין נוסחת פלא והתהליך דורש זמן והתמדה. גם ביציאת מצרים, להבדיל, פרשיות שמות וארא בא ובשלח התרחשו על פני למעלה משנה תמימה. רק בסוף ראו בנ”י את הגאולה.
הנסיון מראה שתהליך ארוך ויסודי, וגם צעדים קטנים ועקביים, סופן בהצלחה אמיתית וארוכת טווח. אך הדבר החשוב ביותר הוא הכיוון שבו אנחנו נמצאים. אם נעשה היום צעד קטן אך בכיוון הנכון, הרי שעלינו על הדרך הנכונה שתוביל אותנו אל מחוז חפצינו, מקום השלווה והרוגע.
אנו נמצאים בימים מיוחדים שבו אנו מודים לקב”ה על הניסים שעשה עימנו ביציאה ממצרים וזה הזמן להודות להשם על הגאולה הפרטית של כל אחד מאיתנו. שמעתי ממו”ר ר’ אברהם קופרמן שליט”א ר”מ בישיבת מיר המעטירה מדוע סדר ההגדה של פסח מיוסדת על ‘ארמי אובד אבי’ וכו’, הרי פסוק זה נאמר בכלל בחומש דברים לגבי הבאת הביכורים. ואם תאמר שבעל ההגדה רצה לקצר ואכן בפסוקים הללו מתומצת כל השיעבוד והיציאה ממצרים, אזי מדוע בעל ההגדה על כל קטע (של ה’תקציר’) מביא באריכות ‘כמו שנאמר’ בחומש שמות וכו’.. אלא המהות של ליל הסדר כמו שכתוב בכמה ספרים קדושים הוא הודאה לקב”ה על כל החסד שעשה איתנו שאחרת היינו אנו ובנינו משועבדים וכו’, לכן אומרים הלל גם בתפילה וגם בהגדה, וגם הלל הגדול ונשמת. ולכך בעל ההגדה בונה את השלד של ההגדה על פסוקי ההודאה שנאמרו בפרשת ביכורים.
בהזדמנות זו נודה לקבו”ה על כל השפע שהעניק ומעניק לנו בכל עת ונזכה לראות את ידו הברוכה בכל צעד ושעל בעשיית ההשתדלות לכלכל את ביתנו בשלווה. פסח כשר ושמח.
