אחת הסיבות המרכזיות לכך שלא כולנו מנהלים נכון את הכלכלה המשפחתית, היא העובדה שגם כאשר יודעים שפעולה מסוימת יכולה להיות שווה רווח או חיסכון של אלפי שקלים בשנה, לא מבצעים את הפעולה הפשוטה בגלל דחיינות או ניהול זמן שגוי.
נודה בזה פעם אחת בקול רם. כולנו דוחים דברים. אבל אם נשים לב לפרטים, נופתע לגלות שכל אחד מאיתנו דוחה סוג אחר של משימות. יש כאלה שדוחים בעיקר משימות חברתיות, דברים שכדי לקדם אותם הם צריכים להרים כמה טלפונים, לשאול כמה אנשים וליצור קשר עם אנשים חדשים שהם עדיין לא מכירים. אחרים יגלו שהם נוהגים לדחות דווקא משימות מהסוג הביצועי הפשוט, לעקוב אחר ההוצאות והכנסות שלנו, לענות למיילים וכדומה.
אם תנסו לחשוב רגע, תגלו שגם אצלכם – יש משימות שאתם דוחים שוב ושוב, את חלקן אתם מספיקים לבצע ברגע האחרון ואת חלקן אתם פשוט דוחים שוב ולא מבצעים בכלל. מצד שני, יש משימות שאתם מבצעים בצורה מיידית כאילו קיבלתם זריקת אנרגיה. כשהמשימות האלה מגיעות, פתאום אתם מזדקפים, נהיה לכם אור בעיניים, אתם מסוגלים לישון פחות ולאכול פחות. אתם תבצעו את המשימות הללו בצורה הטובה והיעילה ביותר.
כשתתבוננו בדבר, תגלו שהסיבה העיקרית להבדל בין המשימות שאתם נוהגים לדחות למשימות שאתם דוחים שוב ושוב היא כמה אתם נהנים לבצע את המשימות האלה.
אם אתם אנשים חברתיים שאוהבים לדבר עם אנשים, אתם כנראה תבצעו מיד את המשימות מהסוג החברתי, ותזניחו את המשימות מהסוג הביצועי. אם באופי שלכם אתם יותר אנשי ביצוע ופחות אנשי שיחה, כנראה שזה יהיה בדיוק הפוך.
החלק החשוב ביותר במודל של “גוטפלוס” לצמיחה כלכלית, הוא להפוך מנגרר למוביל. להפסיק להיגרר אחרי ההוצאות והחשבונות ולהתחיל להוביל בעוצמה ובגאון את הכלכלה המשפחתית שלנו. הנגררים מפסידים זמן וכסף, חיים בתחושת עוני וחוסר כל הזמן. המובילים יוצרים את המציאות הכלכלית שלהם בסייעתא דשמיא, קובעים בעצמם את סדר העדיפויות, מנהלים את הכסף וההכנסות ומגדילים את הרווחים שלהם כל הזמן.
לעבור משקיעה כלכלית – לצמיחה ופריחה, רוגע ושלווה כלכליים.
באיזה צד אתם בוחרים להיות?
נו, אז מה עושים?
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הדחיינות ולהתחיל לבצע את המשימות שלנו, היא לנהל בצורה נכונה את הזמן והאנרגיות שלנו.
מקובל ב’עולם ניהול הזמן’ (סטיבן קובי – שבעת ההרגלים) שיישנם 4 סוגי משימות והתנהלות: 1. חשוב ודחוף, 2. חשוב לא דחוף. 3. דחוף ולא חשוב. 4. לא חשוב ולא דחוף.
בטור שלפנינו נתייחס בעיקר לשתים הראשונים, שכן עיקר כלכלת הבית מנוהלת בהם.
לצערינו הרבה מהמשימות הכלכליות שלנו שהיו בתחום החשוב, אבל לא דחוף הגיעו אחר כבוד לנחלת החשוב דחוף וצריך לטפל בהם מיד. רוצים דוגמאות? לא חסר, ההנחה לארנונה שמוגשת ברגע האחרון, החתונה של הבת שהתארסה עכשיו בשעטו”מ ונזכרנו שצריך גם כסף לחתן אותה, והאשראי שיוצא ב-15 לחודש שצריך לדאוג מחר איך לכסות אותו וכן הלאה.
אנשי החשוב דחוף אינם מובילים את כלכלת הבית אלא נגררים ומובלים אחרי ההוצאות או אחרי הדד ליין והבנק שדופקים בדלת כל חודש או כל יום..
הכלל הבסיסי בכלכלת הבית הוא להתנהל בחשוב ולא דחוף, להוביל בסייעתא דשמיא ולא להגרר. כשאנו מובילים את ההוצאות וחושבים קדימה, נרויח הרבה זמן, הרבה כסף, והעיקר הרבה שלוות הנפש! ככל שמטפלים באתגר כלכלי שעומד לצוץ עוד זמן רב, כמה שיותר מוקדם, העלויות יהיו בסופו של דבר יותר נמוכות.