בימים האחרונים מורגשת בציבור בהלה לקניית חד פעמי, בעקבות המס שאמור לחול בעוד כמה ימים כשמחירי החד פעמי יעלו ב-100 %.

מה שמעניין ומרתק, לראות את ההמונים צובאים על הרשתות ועל חנויות החד פעמי ברחבי הארץ, ויוצאים עם ארגזים מכל הבא ליד של מוצרים חד פעמיים.

ישנה הרגשה באויר שאם לא נמלא את המזווה בכמויות עצומה של כלים חד פעמיים לפחות לחורף הקרוב, אנחנו עומדים להפסיד. זה מה שמסביר את הריצה והרכישות הגדולות.

האם נכון להערך עם מלאי של חד פעמי?

האינסטינקט הראשוני אומר לנו שכן. בודאי. הרי אין מצב שנפסיק לצרוך חד פעמי בשנים הקרובות ולכן חבל לשלם על כך פי שניים ולמרות שבמחשבה שניה זה הרי יעזור לנו בקושי לכמה חודשים ומה נעשה אח”כ? בכל זאת, נרויח לפחות את עליית המחירים לתקופה הקרובה..

אם נפעיל את החשיבה ולו במעט, נבין שיש כאן היבטים נוספים שכדאי לשקול לפני שנרוץ..

מסתבר שמי שיקנה כמויות של חד פעמי בזול, הוא ישתמש ביותר – מלאי מגדיל שימוש. גם הכאב של עליית המחיר לא יציק לו שהרי הוא הצליח להשיג במחיר המוזל, כך הוא ימשיך באותה דרך בה התנהל עד היום, עם צריכה של כמויות חד פעמי שכל המחקרים מלמדים אותנו שהצריכה שלהם קפצה משמעותית.

ולפתע שייגמר לנו המלאי.. בעוד חודשיים או שנה.. כבר הנושא של החד פעמי לא יהיה בשיח הציבורי וגם אם אנשים מסויימים ימצאו תחליפים זולים יותר, אותם אלו שהמשיכו בצריכה הרגילה ימשיכו לצרוך באותם מחירים גבוהים, שהרי הם לא היו קשורים לשינויים שהתרחשו בשבועיים הקרובים (הם היו מוגנים עם מלאי מספיק..).

בסופו של דבר הם אלו בעיקר שישלמו בשנים הקרובות את המס במלואו כשימשיכו עם אותם הרגלי צריכה..

לעומת זאת, אלו שלא אגרו כמויות, יש סיכוי גדול יותר שיערכו שינוי כלשהו בהרגלי הצריכה, -ופתרונות שיבואו בעקבותם. כי תשלום המס יכאב להם.

בנוסף חשוב לעצור רגע ולשאול את עצמינו, האם הכסף לאותם רכישות מגיעות מהמינוס החודשי, אם כן.. הריביות שנשלם והסיחרור שיגיע בעקבותיו.. לא שווה את ההשקעה החד פעמית בחד פעמי..

נחזור לתובנה הקודמת, נוכל להשליך מכאן למקרים רבים בכלכלת הבית. פעמים רבות מצבנו הכלכלי משתנה בעקבות ירידה בהכנסות או פיטורין, רבים חוו זאת במהלך הקורונה.

יש כמה אפשרויות איך להגיב במצב כזה: להמשיך כאילו הכל כרגיל, ממשיכים באותה רמת חיים רק באמצעות הלוואות ברגע או מסגרות אשראי עד שהמצב יהיה יותר טוב.

או, לעשות שינוי זמני בהוצאות ובהתנהלות עד שהמצב ישתפר ונמצא עבודה או הכנסה חדשה ואז נחזור לאותה רמת חיים קודמת.

מי שיבחר באופציה הראשונה, סביר להניח שהוא ימשיך לצרוך הלוואות לאורך זמן ופחות ישקיע בהגדלת ההכנסות, כי הכל בסדר.. בינתים מלאי ההלוואות מסדר לנו את החיים. לעומת זאת מי שבוחר באופציה השניה, סביר להניח שזה יעורר אותו להתאמץ יותר ולהשלים את הפער כדי לחזור לאותה רמת חיים שהיה מורגל אליה.