האזנה לקו הרצאות

איך להפוך 46,000 ₪ ל100,000 ₪?

קיבלנו לחשבון הבנק 46,000 ₪, רבים שואלים מה ניתן להפיק מאותו כסף? ואיך ננצל את המקסימום מהסכום הזה?

בכלכלה התנהגותית אנחנו מדברים הרבה על ‘מלאי מגדיר שימוש ושימוש מגדיר צריכה’, דהיינו אם יש לנו מלאי, סביר להניח שנשתמש בו.. ואם נשתמש בו נסביר לעצמינו מדוע היינו צריכים ואף חייבים את זה.

רוצים דוגמא? בבקשה..

כמה פעמים נכנסנו לסופר עם רשימה מסודרת ו’פתאום’ ראינו מוצר במבצע, אבל הוא לא היה בתוכנית הקניות השבועיות שלנו. בכל זאת הרגשנו פספוס שלא לקנות את אותו מוצר.. לאחר מכן יצאנו מהסופר ואמרנו לעצמינו ברוך השם שהיה מבצע.. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים..

ההסבר לכך הוא, המוח שלנו יהיה חייב לתרץ את עצמו ולהסביר מדוע היינו צריכים את זה, כדי שלא נרגיש ‘דפוקים’ שהתפתינו שוב לגחמותיו של הסופר השכונתי.

דרך אגב, התנהגות זו תסביר לנו אירועים נוספים: ביום ששי קצר וביום ששי ארוך רבים מאיתנו נכנסים לשבת עם אותו לחץ ברגע האחרון, למרות שיש יותר ‘מלאי’ של שעות..

ישנם אנשים שמגדילים הכנסות ומספרים שככל שהגדילו יותר הכנסות היו יותר הוצאות והכסף נעלם..

מי שמשתמש ב’מסגרת אשראי’ (אוברדראפט) כאפשרות ‘הכנסה’, במקרה שהכסף שבידו לא מספיק.. נוכח לדעת שככל שהוא יגדיל את המסגרת, כך הוא ישתמש בזה עד הקצה..

גם מי שגר ליד חנויות רוכש יותר, כי מלאי של חנויות גורם לנו לצרוך יותר.

זה מסביר מדוע בתקופת הסגרים בקרונה אנשים נאלצו לקנות פחות, אבל לא הרגישו מחסור קיצוני בבית גם בתקופת החגים כשהחנויות היו סגורות, כי ‘מלאי מגדיל שימוש’.

כעת כשקיבלנו לידנו סכום מכובד, אם לא נקדיש לכך דיון אמיתי, סביר להניח שהכסף שיישאר בעו”ש ייעלם כמו שהגיע ולא נדע כי באו אל קירבנה. כי כסף שחוסכים בעו”ש בדרך כלל ‘נעלם’..

הראש שלנו מקבל החלטות בגדול ובשבועות הקרובים נמצא את עצמינו רוכשים כמה דברים שבדיוק נקרו בדרכינו והאכזבה תהיה רבה.

אז מה נעשה עם הכסף?

כדרכי בקודש אני מאמן ולא יועץ או מחליט לאנשים מה לעשות וכל אחד צריך לעשות את השיקולים והסדרי עדיפויות שלו. מה שכן חשוב לדעת שזה לא חוכמה לקבל החלטה כשלא יודעים  את כל הנתונים. ועכשיו לאופציות עם הנתונים:

להשאיר בחשבון הבנק

כמו שכבר כתבנו, סביר להניח שהוא ייעלם בלי שנשים לב.. ההרגשה בהמשך תהיה קשה..פספוס אחד גדול.

להחזיר חובות

אם נחזיר בכסף הזה חובות, סביר להניח שנוכל לחסוך בזה קרוב ל-100,000 ₪. ההסבר פשוט.. משכנתא שנלקחה ל25 או 30 שנה בסכום של 46,000 ₪, בריבית דריבית בלוח שפיצר תשלמו עליה קרוב ל-100000 ₪. אז אם בחרתם להחזיר חלק מהמשכנתא (כמובן מהמסלול של הריביות הגבוה ביותר..) או למחזר באמצעות חלק מהכסף חלק מהמשכנתא, אזי הכסף הזה הכפיל את עצמו!

פתיחת גמ”ח או צדקות

אלו מהדברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.

ניתן לתרום חלק מהכסף או את כולו (בתנאי שזה לא נלקח מהלוואות שיש להחזיר כדי שלא ניהיה לווה רשע ולא יישלם) לקופת הצדקה המקומית ובטוחנו שיראה בזה ברכה וסייעתא דשמיא מופלאה.

העתיד כבר כאן

ניתן לחסוך את הכסף לאירועים קרובים כמו כמה בר מצוות שיהיו בע”ה בקרוב, או לחתונות ילדים. כמובן שלשים כסף כהפקדה בגמח מקומי ובבוא העת בחתונת הילדים לתת להם מאותם כספים, זה המעלה הראשונה שבצדקות, ולחלק מהפוסקים תוכלו אפילו להפקיד בגמח מכספי מעשר. שכל אחד יישאל את רבותיו.

דרך אגב, אנשים ששמים כסף בצד קדימה (חסכונות והפקדות) ולא חיים את החיים אחורה (דהיינו משלמים את הפסח ובין הזמנים בתשלומים קדימה, או את המקרר והמזגן בהלואוות), חוסכים בדרך זו יותר מ20 % בשנה. וזה הרבה כסף למי שרק מתחיל לעשות את החשבון. כך שה-46,000 ₪ יוכלו להביא לכם עוד עשרות אלפי שח בשנים הקרובות.

השתלמויות או פתיחת עסק

זו גם אופציה, לקחת את הכסף ולמנף אותו למשהו שיוכל להביא לנו הכנסות חודשיות קבועות. אלא שצריך לבנות את זה בצורה הנכונה. גם לימוד מקצוע או שדרוג מקצוע, צריך לבוא עם תוכנית, אבל זה כסף ‘צמיחה’ שיביא אותנו קדימה בסופו של דבר לעוד אלפי ₪ בחודש בס”ד. כמו”כ פתיחת או הרחבת עסק, צריכה לבוא עם תוכנית כלכלית מסודרת וריאלית. כך גם השקעה או מינוף הכסף, צריך לבוא עם תוכנית מסודרת תוך כדי ראיית כל התמונה כולה.

לסגור אוברדרפט או הלוואות

על אוברדרפט אנו משלמים 9-18 % ריבים בשנה. מדובר בריביות מטורפות. אם החלטנו להשתמש בזה ולסגור מסגרות, חשוב להוריד חלק מהמסגרות או לצמצם כמעט לחלוטין כי בכלכלה התנהגותית אנחנו יודעים שכל עוד יש ‘אופציה’ אמיתית להשתמש באוברדרפט, סביר להניח שמאוד מהר יגיע היום ונשתמש בו שוב. בסופו של דבר נצא קרחים מכאן ומכאן. לכן חשוב להתנהל עם תקציב מסודר.

רכישת רכב

אם נקנה בכסף רכב, שאני בטוח שחלק מהתושבים מרגישים צורך חיוני בשכונה. צריכים לקחת בשיקול שלרכב יש עלויות חודשיות די גבוהות: מדובר על 3000 ₪ בחודש לפחות במקרה הטוב (כולל ביטוחים, תיקונים, טסט שנתי, גלגלים, טיפול רכב ודלק כמובן).

בנוסף מי שירכוש רכב ייקח בחשבון שהרכב יוכל ‘לעזור’ לו להגיע למרכזי קניות ולרכוש צריכה נוספת על מה שהתרגלנו עד היום ולהעלות את רמת החיים בשווי מוערך של 1000-2000 ₪ בחודש לפחות.

אם נעשה חשבון, בקיזוז מה שעולה לנו הוצאות תחבורה כיום, מדובר בכ4000 שח לחודש שזה 48,000 ₪ לשנה, 480,000 ₪ ל-10 שנים, וקרוב ל-2 מליון ב-40 שנה הקרובות (אפשר לחתן בזה ילד או שנים..)

להעלות את רמת החיים באופן כללי, יש לכך משמעויות רבות, כי גם אם כיום ‘קיבלנו’ את הכסף שנלקח על ידי חובות, אצל רוב הדיירים, בסופו של דבר נתרגל לרמת חיים גבוהה יותר בהמשך, גם שהכסף יאזל מהבנק.

 

לסיכום,

לפני שנקבל את ההחלטה הנכונה, נחשוב מה התועלת והנזק (כלכלית, התנהגותית, רגשית) שייצמחו לנו מאותה החלטה ועל איזה טווח היא תשפיע עלינו לטובה או ח”ו לרעה. מה שבטוח.. לא נשאיר את הכסף בחשבון העו”ש בבנק..

בתפילה לבורא עולם שנקבל את ההחלטה הטובה בסייעתא דשמיא לעשות את ההשתדלות הנכונה.

מיני קורס דיגיטלי קצר וממוקד ללא עלות, שיוביל אתכם בסייעתא דשמיא לצמיחה כלכלית.

ברוגע, בשלווה ובכיף!

בארבעה סרטונים ממוקדים, הרב ישראל גוטמן, מאסטר לכלכלת המשפחה ויו”ר גוטפלוס, מעניק לכם ארגז כלים מעשי ועוצמתי לניהול כלכלת הבית בצורה נכונה, בלי להרגיש שאתם מוותרים על משהו
ובלי דקדוקי עניות.

השליחות שלי
להביא אותך להצלחה!